שאל את הרב
print
אא
מדוע יש מקומות בתפילה שבהם אנו מקדימים את ה"ששון" ל"שמחה", כמו בשבע ברכות לחתן ולכלה, "קול ששון" ורק אחר כך "קול שמחה", ויש מקומות בהיפך, שבהם אנו מקדימים את השמחה לששון, כמו בתפילה לשלוש רגלים "מועדים לשמחה" ורק לאחר מיכן "חגים וזמנים לששון", וכן "שמחה לארצך" ורק לאחר מיכן "ששון לעירך", ואגב, במגילת אסתר נאמר קודם שמחה ורק לאחר מכן ששון, מהי אם כן הסיבה לכך שלפעמים ששון קודם לשמחה, ולפעמים שמחה קודמת לששון?

הרב עוזי מיימון

הנראה לענ"ד בס"ד ששמחה אינה ניכרת כל כך והיא יותר בלב (כמו שאמרו אין שמחה אלא בבשר ויין, זה לא ניכר כ"כ בשעה שאדם אוכל בשר ושותה יין) ואילו ששון הוא ניכר בתרועות השמחה. ולפיכך כל דבר נכתב בשייך לו. גבי חתן וכלה בתחילה עושים משתה וכלי נגינה וריקודים לכן מתחיל בקול ששון אח"כ בשאר הימים פחות ניכר ושמחה היא הנמשכת ולא הששון. גבי פורים השמחה הולכת וגוברת בתחילה המן הוצרך להוביל מרדכי על הסוס אח"כ הרגוהו אח"כ נתבטלה גזירתו וניתן ליהודים לעשות בשונאיהם כרצונם לכן היתה אורה ושמחה בתחילה אח"כ ששון. וכן בבנין בית המקדש תן כבוד לעמך... שמחה לארצך פחות ניכר, ששון לעירך היינו בירושלים ניכרת השמחה בבנין הבית. מועדים לשמחה זה חול המועד פחות ניכר מיום טוב חגים וזמנים לששון, אפשר דמדבר ביום טוב (או שנקט סתם כך לשון מוסיף והולך).
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0