ברור לכל שלא התכוונתי בתשובתי הקודמת לומר שהנוסח “מה שאכלנו” וכו’ נתקן ע”י אנשי כנסת הגדולה, אלא הוא מתוקן ומקובל אצל הספרדים במשך מאות שנים, ולעולם אף אחד לא התחכם להשמיט חלקים ממנו.
וכן פסק מרן ראש הישיבה במקור נאמן ח”א (סי’ רפ”א) שלא להשמיט “מה ששתינו” אע”פ שלא שתה.
והקושיה ע”ז מהערת הפוסקים להוסיף בנוסח הרחמן (כשאוכלים עם גויים) הוא יברךכל אחד ואחד ממנו “בני ברית” אדרבא היא ראיה לדברינו, שאם טרחו הפוסקים (החל מהכלבו והמג”א והט”ז וכו’) והזהירו שהאוכל עם הגוי שיוסיף את הביאור הנ”ל בנוסח הרחמן, למה לא הזהירו חכמי האחרונים על מקרה מצוי יותר שמי שלא שתה בסעודה (כהזהרת הרמב”ם…) ישמיט מהנוסח? אלא ודאי שיש להבדיל בין הוספת ביאור בבקשה, שאין בהקפידה, ובין השמטה מן הנוסח המתוקן.
לפני כחמישים שנה חשב אחד חכם בעיניו (זצ”ל) להשמיט מנוסח הבקשה שאחר ברכת הלבנה כשם שאני רוקד כנגדך “ואיני יכול ליגוע בך”, בטענה שכיום יכולים ליגוע בירח… – ולעזה עליו כל המדינה.