Menu
שאל את הרב
print
אא

מועדים לשמחה, לכבוד הרב, ברשות הרב, יש לי כמה שאלות בנושא תפילת שמונה עשרה.

1) אנו פותחים את התפילה ב - בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. ומסימיים את הברכה ב - מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן אַבְרָהָם. א) אם אמרנו אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אז מדוע אנו צריכים להזכיר את השמות של האבות? ב) אם כבר הזכרנו את השמות של האבות, מדוע אנו מסימיים את הברכה ב - מָגֵן אַבְרָהָם. ולא מגן אברהם יצחק ויעקב? ג) איך אנו יכולים להגיד בברכה, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת? כאשר נאמר בתלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד א: שמואל אמר: תמה זכות אבות. ...מאימתי תמה זכות אבות?

2) בקיץ אנו "מזכירין" מוֹרִיד הַטָּל, א) חשבתי האיך אנו "מזכירין" בתפילה רק "מוריד הטל"? הרי נאמר בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ג עמוד ב: רוחות מנא לן דלא מיעצרי? אמר רבי יהושע בן לוי: דאמר קרא כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה'. הרוחות לא נעצרות. מי משיב אותם בקיץ? הקב"ה. אז מדוע אנו לא "מזכירין" את זה בקיץ? ב) אותו שאלה אפשר לשאול לגבי החורף, אנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומה עם הטל שגם לא נעצר? מדוע אנו לא מזכירים אותו? הוא כלול בגשם? השאלה מתחזקת כאשר הגמרא שם אומרת: תנא: בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר - מזכיר. ג) אם לא חייבו, אז מדוע החליטו לפצל את זה בשמונה עשרה? ד) ראיתי שיש פוסקים שאומרים, להגיד בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל, (סידור רש"י סימן תלו, פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תפח, קיצור שולחן ערוך סימן יט ועוד...) מדוע אנו לא נוהגים כן?

3) ידוע ששלוש ברכות אחרונות בשמונה עשרה הם הודאה, כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד א: אמר רבי חנינא: ראשונות - דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו, אמצעיות - דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות - דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו. א) האיך זה מסתדר לנו שאנו אומרים את ברכת העבודה ושים שלום? זה נשמע יותר בקשה מהודאה... ב) איך אנו יכולים לראות את הברכות הללו בתור הודאה?

4) אנו אומרים בסוף תפילת שמונה עשרה: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ...

רבני בית ההוראה

1. א) לפי פשוטו של ענין נראה שזה כעין כלל ופרט היינו אחר שאמרנו שהוא אלוקי אבותינו אנחנו מפרטים שמות האבות, ובפרט שהזכרת האבות יש כמה טעמים או להזכיר החסד שעשו ושהבטיח להם ה' וכן אנחנו מבקשים ומתפללים בצירוף זכותם, ובפירוט שמותם אנחנו מעוררים יותר רחמים. ומסתמא לפי סודן של דברים בכל תיבה מתיבות התפילה יש כוונות רבות.

ב) שאלה טובה! עיין ברש"י בחומש ריש פרשת לךלך שכתב הטעם לזה.

ג) ע"ש בתוס' שיישבו שאלתך.

2. הגמרא שם עמוד א' "תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר" וע"ש שם פירש"י הטעם לפי שאינם נעצרים, ומה שמזכירים בימות הגשמים "משיב הרוח" – חוק הגשם הוא מזכיר דרוח מועיל לגשם. ע"ש. וממילא הדבר מובן: טל שיכול להעצר – יש צורך לבקש עליו. רוח שאינו נעצר לעולם – אין צורך לבקש עליו.

ב) לפי מה שפירש רש"י שם בעמוד א' מה שאומרים משיב הרוח – לפי שהוא נצרך לגשם והוא כמו בקשה אחת. אבל הטל אינו נצרך לגשם – ובזה יתיישב לך מה ששאלת באות ג'.

ד) לפי שיש חולקים – ואנחנו עושים כמותם , וטעמם כנ"ל כי הרוח אינו נעצר לעולם.

3. א)-ב) בקשות אלו הם כלליות הנצרכות תמיד לכל עם ישראל וכתה הטור (סי' קי"ב) דבקשות שהם צורך דיבור – זה עצמו שבח לה' שכולם צריכים אליו (ולכן אומרים בעשי"ת וכתוב לחיים… ובספר חיים…), ובזה מתיישב גם ברכת שים שלום.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן