מרן בשולחנו הטהור {שולחן ערוך} או"ח (סי' קנא סי"ב) כתב: יש ליזהר מלהשתמש בעליה שע"ג ביהכ"נ תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם, ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם. עכ"ל. וכמה אחרונים החמירו מאד בזה, ע"ע. אולם כבר נודע מ"ש מרן החיד"א ז"ל בברכ"י ובשו"ת חיים שאל (ח"א סימן נו) שמצא להרמב"ם ז"ל בתשובה שהתיר לעשות דירה כרצונו שלא ע"ג ההיכל, אבל ע"ג ההיכל אסור לישן ולעשות מלאכתו, ולהניח כלי מלאכתו שם. ע"ש. ועיין למרן הראש"ל נר"ו בשו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח סי' כו) שהאריך בדין זה, והעלה להקל בתשובת הרמב"ם, שבכל השטח מותר לעשות הכל, ומעל גבי ההיכל יזהרו שלא להשתמש שם, ויכולים להניח ארון בגדים וכיוצא. ובשאר הקומות של גבי הקומה העליונה מותר הכל. עש"ב. נמצא דבנדון דידן לילך בחצר מותר לגמרי, ומעל גבי ההיכל, מן הדין נראה להקל שאינו אלא הליכה, אולם נראה שנכון להחמיר, ויקצו את השטח ההוא בפ"ע שלא להשתמש בו, ורק אפשר להניח שם חפץ קבוע של קבוע, כנ"ל.