המקור למנהג תונס לומר "מי הוא זה מלך" בהחזרת הספר תורה

לא חייב לכרוע

אין להתפלל לפני זמן תפלה אם לא בשעת הדחק, ולכן כאשר אתה יכול להתפלל בזמן – עליך לעשות כן.

ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ

אומרים בצירי כשהמשנה מדברת על כמה קרבנות ואילו בקרבן עולה שהוא יחיד אומרים בחיריק.

הוא הפסיד אמנם תפילה במנין אבל הרויח לפחות שאמר קדושה בעשרה

שיעשה אבי הכלה גיור מחדש ויקבל עליו עול תומ”צ

כבר כתב בזה בכמה מקומות עיין במאמרים לירחון אור תורה (תשרי תשנ”ג עמ’ נ תשרי תש”ע סי’ ג הערה ב  תשרי תשע”ג סימן מ”ג וע”ע באורך בקובץ ויען שמואל חלק כ”ב (סי’ ס)

לא הבנתי למה שוכח, הלא הוא כתוב בסידור, ואם מתפלל מתוך סידור לא ישכח.

בודאי שיכולה.

לצערנו לא נוכל להעביר את השאלה למרן שליט”א, אך מצאנו התייחסות שלו בעבר לנידון כעין שלכם, וכדלהלן:

הנה המנהג לא לאכול דגים בר”ח ניסן אינו נפוץ בכללות העדה התוניסאית, ובדקתי בספר עלי הדס ולא הביא כלל מנהג זה, וכן שאלתי את ידידי הרב תומר בוכריץ שליט”א (מח”ס למען ידעו דורותיכם על מנהגי תוניסיה) וגם הוא אינו מכיר מנהג זה. וכנראה זה היה נהוג בכמה משפחות, וכמו שיש עוד מנהגים כאלו שאינם נפוצים אצל כולם רק אצל כמה משפחות. ואמר לי ידידי הנ”ל שכנראה טעמם כמו ראש השנה שיש מנהג לא לאכול דגים כי יש בהם סימן לא טוב, ויש דמיון בין ר”ח ניסן לראש השנה שבשניהם באים כל הילדים לבית (למנהג הבסיסה אם אתם מכירים…), וגם היה מנהג בעבר שלא להכניס אף אחד לבית בשני הימים הנ”ל.

ולגבי המנהג לא לאכול דגים בראש השנה שהוא מנהג מוכר וידוע לא רק אצל התוניסאים, כתב מרן ראש הישיבה שליט”א בגליון בית נאמן (מס’ 180 אות י’) שכאשר חל ראש השנה בשבת יש לאכול דגים, ואין לחשוש למנהג זה. ע”ש. וכל שכן למנהג שהזכרתם שלא לאכול דגים בר”ח ניסן שהוא מנהג פחות נפוץ כנ”ל שלדעת מרן ראש הישיבה שליט”א כאשר חל בשבת יש לאכול דגים.

ברכה והצלחה.