מצטרף לומר קדיש אחרי שהתחילו לאומרו

החתן עולה עליית רביעי בספר תורה מיוחד שמוציאים לכבודו וקורא פסוק ומתרגמים אותו עד שנגמר הקטע ולברך ברכה אחרונה ומקיף עם הס”ת את התיבה.

קטע זה בקדיש נוסף במשך הדורות ולא הקפידו מלהשתמש במילים שמשמעותן זהה כשיזבא (מילוט) והצלה. כמו בקטע שלפני כן יתרומם ויתנשא ויתהדר.

החכמים שתיקנו לומר תחנון תיקנו לומר זאת כל השנה ולכן גם כשלא שייך לומר בכל זאת אומרים כי הם לא חילקו בין מתי שיש כפילות או לא. וכן דרכם כמובא הרבה בגמרא שלא חילקו חכמים בתקנתן.
אבל באמת אין זו כפילות כלל כי הרבה פעמים אדם לא כיון כראוי בסליחות ולפעמים אנו שוכחים דבר מסוים. ולרוב אדם רוצה להתוודות על דבר מסוים כמה פעמים כי אף לאחר הוידוי הראשון עדין מרגיש לא בסדר עם הקדוש ברוך הוא ומרגיש חרטה בלב ולכן רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא על זה שוב. וקראתי פעם שצריך גם לעשות וידוי על הוידוי הראשון על זה שאת הוידוי הראשון לא אמר בכוונה ולכן אומר חטאנו וכו’ אשמנו בגדנו וכו’ היינו שחטאנו כשאמרנו מילים אלו אשמנו בגדנו וכו’ בלי כוונה.

תשובה זו נכתבה על ידי הבחור דור שבתאי מישיבתינו הקדושה.

בשחרית, כיון שעבר הרבה זמן בין הסליחות לתחנון של שחרית אין זה ככלב ששב על קיאו. מה שאין כן בלילה שאומרים קריאת שמע סמוך לסליחות (כיון שלכתחילה צריך לומר קריאת שמע לפני חצות).
ובאמת, אם עובר זמן רב בין קריאת שמע לסליחות של חצות (לפחות חצי שעה) צריך לומר וידוי גם בקריאת שמע.

מהמג”א (סי’ קל”ו סק”ט) והמשנ”ב (שם סי’ יז’) משמע שיש לדלג. אך מהמג”א גופיה (סי’ רל”ד סק”א) משמע שאפשר לומר גם בלילה, על כל פנים בבין השמשות. וכן מתבאר מדברי הב”י (סי’ תרכ”ג) בשם הגה”מ שלפעמים מהר”ם היה אומר אבינו מלכנו בלילה (אחר נעילה של יוה”כ). אך אפשר דשוני יוה”כ. ועוד שיתכן ולפי הקבלה אין זה נכון. אך עכ”פ לפי הפשט לכאורה אין מניעה. ובפרט שהוא רק בין השמשות שאפשר לומר.

אשרי, קדיש, אל מלך וגו’, וידוי, קבלת מלכות שמים, תחנון, שומר ישראל, וקדיש.
אם יש עוד זמן תוסיף מה שנראה לך מעורר את הציבור

לפני כן יש את כל הבקשות של הסליחות כמו “חטאנו לפניך רחם עלינו” שבאדון הסליחות, עננו וכו’, אלוקינו שבשמים וכו’.

אם יבוא מנין אח”כ עדיף לשמור את הי”ג מידות לזמן שיבואו כולם,
אם אין סיכוי שיהיה מניין יקראו בטעמי המקרא (חזו”ע עמוד ל”א)

1. לעניות דעתי זה נקרא ד”לא שכיח הזיקא” ואין להפסיק באמצע התפילה בשביל לעבור למרחב המוגן אלא אם כן הוא טרוד בתפילתו מחמת זה, אז יכול להפסיק ללכת לשם (בלי דיבורים!) עיין סימן קד סעיף ב וסעיף ג ובמשנה ברורה ובבאור הלכה שם.
2. צריך לומר את התחנון ביחיד. אך “ויעבור” יאמר בטעמי המקרא. עיין יביע אומר (חלק ג סימן יא) ובהלכה ברורה (חלק ז עמוד מב).

אם אפשר להתפלל אחר כך אפילו ביחיד, עדיף יותר, ואם לא אפשר להתפלל פועלים בשעת הדחק כזאת.