תפילה עם כפפות בימינו

מה כוונת השאלה? ברור שכדאי להתפלל במקום בו מכבדים יותר את התפילה ואת ביהכנ”ס.

אם הפיצות נאפו ממש יחד, יש לאסור לאכול את הפיצה בתוך שש שעות לאכילת בשר. ולספרדים ראוי להחמיר שלא לאוכלה גם אח”כ, מפני שנאפתה עם חלבי)

אבל אם הפיצה נאפתה לבדה בתנור שהוא חלבי, אפילו אם היה התנור בן יומו, יש מקום להקל בזה. (אמנם יש מקום להחמיר גם כך אא”כ ניקה את התנור במטלית עם סבון ואח”כ הסיקו חצי שעה קודם אפיית הפיצה)

כדאי להחמיר בזה, אולם מעיקר הדין א”צ לנגב ידיו.

(הערות איש מצליח הארוכות סי’ קס”ב, שער הציון אות מ”א)

העליה לקבר לפני שבת (ספר “יקרא דחיי” סי’ י”ב אות כ”ד).

ושם כתב שהטעם הוא להקדים את התפילה והצדקה לפני יום הזכרון – לזכותו של הנפטר, ולפ”ז הוא הדין שיש להקדים את הצום.

האזכה של י”א חודש היא פחות חשובה לכל הדעות (אף שנהגו לעשות אותה גדולה יותר).

ולגבי אם האזכרה של י”ב חודש היא העיקרית או של י”ג חודש, נחלקו הפוסקים. ומנהג ג’רבא שהאזכרה של י”ב חודש היא העיקרית, כמבואר בשו”ת “ים של שלמה” להגאון הרב יחזקאל מאזוז זצ”ל, ושם מבואר שכן דעת מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א, עי”ש.

ולכן, למעשה, כדאי לעשות את הסיום באזכרה של הי”ב חודש.

השמועה ששמעת נכונה, מרן רבנו שליט”א שם פתיל תכלת, וכן מורה לציבור שראוי מאוד לשים ושקרוב לוודאי שזה התכלת האמיתי.

ובפרט אם אתה עיינת בנושא ולהבנתך זהו התכלת האמיתי, בוודאי שראוי מאוד לשים.

באמצע חזרת הש”צ אסור לדבר, כמבואר בשלחן ערוך (סי קכ”ד ס”ז)

לעולם אסור לשים תפילין של רש”י ור”ת יחד, כמו שפסק מרן בש”ע (סי’ ל”ד ס”ד). וע”ש במשנ”ב (סק”כ) ובהערות איש מצליח שיש מקום להקל בזה לפ”ד הבא”ח, אך מרן הגר”ע יוסף זצ”ל חלק עליו.

להדליק נר ודאי אפשר.

וגם לעלות לקבר לא נראה שיש איזה עיכוב, וכן נהגו בתונס לעלות לקבר ביום השלישי של האבלות למרות שקרוב לוודאי שלא עשו מציבה עד לאחר שבעה ימים לפחות.

יה”ר שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו.

כמובן שצריך להזדרז כמה שיותר, אך אין חיוב על תאריך מסוים. (רק אם ישכח יהיה בזה עוון ח”ו)