אדם שלא יודע להבדיל בין ח’ ל- כ’ האם יכול לקרוא בתורה

עד כמה שידוע לי הג’ הרפויה היא בדיוק כמו הר’ המקובלת היום. ולגבי הבעיה כאשר היא נסמכת לר’ למי שאינו יודע לבטא, זכורני שמרן זצ”ל אמר בישיבה שכאשר הג’ הרפויה סמוכה לר’ יש לבטא אותה כג’ דגושה.

ה”א ראשונה בפתח. וא”ו ראשונה בחולם ודגש חזק והוא”ו השניה היא רק בניקוד חולם. HAWOT

1. ככל שהאדם מאמין יותר כך הוא מפחד פחות.
2. אמנם כן יש הרבה מקרים מצערים, ולכן כדאי מאוד להמנע מלשמוע עליהם, כי הם משפיעים לרעה על הנפש, גם לאנשים אמיצים.
3. מאוד חשוב להיות בקשר עם “רבנית” ולשמוע שיעורים באמונה והשקפה, זה ממש עוזר להרגיע. כמובן שמדובר על רבנית שמדברת בצורה חיובית. אמנם קיום המצוות צריך להיות מתוך הכרה ושמחה, אולם הרב מתחילים מתוך יראה ולאט לאט הם מרגישים את האור. יצויין שביהדות יש אפשרות לשאול כל מה שלא מובן, הכל מונח על “השולחן”.
5. כדאי לשנן משפטים של בטחון או אמונה, כגון: הק שומר עלי בכל רגע ובכל מקום. או: אני רגועה ומוגנת ובטוחה.
בהצלחה – 0504130320
נ”ב: מומלץ לשמוע את השיעורים באמונה של הרב יגאל הכהן ב”קול הלשון” טל: 052-9999777

ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.

א. טעם תחתון (בטעם עליון משתמשים רק בקריאת התורה).
ב. אצל הספרדים קוראים בטעם עליון גם בפרשת השבוע ולא רק בחג השבועות, א”כ טעם עליון בפרשת ואתחנן הוא לקריאת התורה. אצל האשכנזים איני יודע אם קוראים בטעם עליון, ואם יש להם בכלל טעם עליון לפרשת ואתחנן.
ג. 1. בספר אוצר כל מנהגי ישורון סי’ מ”ז אות ג’ הביא טעם לזה מספר מטה אהרן כיון שגם תורה וגם דרך ארץ טעונים חיזוק כמבואר במסכת ברכות (דף ל”ב ע”ב), וקי”ל יפה תורה עם דרך ארץ, לכן אומרים פעמיים חזק. ע”ש. ולי נראה טעם פשוט יותר כי ביהושע (פרק א’) בתחילה אמר לו חזק ואמץ על הנחלת הארץ, ואח”כ אמר לו חזק ואמץ “מאוד” על התורה, לכן אומרים פעמיים.
2. נראה שהוא מהפסוק ההוא, אבל שם הוא באמצע משפט לכן הוא בפתח, וכאן הוא בסוף המשפט לכן צריך לאומרו בצירי.

דרגא א’: ספר הפטרות שנכתבו בו ההפטרות בכתיבת יד כמו בספר תורה, אף אם רק ההפטרות כתובות בו, אבל אם אינו בכתיבת יד אלא בדפוס הוא יורד לדרגא ג’.
דרגא ב’: ספר שיש בו את כל הנביאים (או כל התנ”ך).
דרגא ג’: ספר שיש בו את ההפטרות בלבד.
כל זה מתבאר בשו”ת יחוה דעת ח”ה סי’ כ”ו. ע”ש.

כ-A עיין מנחת שי קהלת י”ב י”א.

התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.

מותר לפי ההלכה. איני יודע מנהג ג’רבא בזה, אך מנהג תונס ידוע להעלות קטנים למפטיר והפטרה.

בפשטות כן.

בדוגמא בלטשאצר על כרחנו ששני השוואים נחים, כי כאשר עושים את השוא השני נע (כמו תשמרו) הוא נסמך על ההברה שאחריו, וכאן בהברה שאחריו אין הטעמה. וכמדומה שבלשון הקדש אין מילה כיוצא בה שיש שני שוואים באמצע מילה ואין הטעמה בהברה שאחריו.