איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
אני וחברי ולומדים בחברותא הלכות ומנהגים שננהגו במרוקו. א. בשו"ע כתוב שאם אכל תבשיל של בשר ורוצה לאכול תבשיל של גבינה מיד לאחריו יכול ואם רוצה את לאכול מאכל גבינה ממש יכול אחרי שיטול ידיו. מצאתי שהילקוט יוסף אומר (כנראה בשם הרמ"א שמופיע שם) שנהגו להחמיר בזה כמו בשר ואין פורצים גדר. לצערי לא מצאנו מה נהגנו בעניין זה אם הרב יוכל לענות ולהביא מקורות כדי שנוכל גם לעיין? ב. בעניין עוף וחלב. הרי אנו רואים בגמ' בשבת ובחולין שנהג ר' יוסי הגלילי שמותר לאכול עוף בחלב, וחכמים לא קיבלו את זה. השאלה היא האם אפשר לאכול חלב לאחר העוף, כי הרי הזמן שאמרו חכמים לחכות הרי הוא גם גזירה ואז יש לנו גזירה לגזירה, והרי גזירה לגזירה לא גזרינן. לאחר חיפוש בספר תבואות שמש לא הצלחנו למצוא (כנראה שלא הבנו מספיק) את דעתו של הרב שם, האם באמת שתי גזירות או אחת והאם זה גזירה לגזירה או לא. ראינו שכתב את דעת הרמב"ם שהחמיר על זה כאילו זה דאורייתא אבל גם דחה את הטענה הזו ולא מצאנו תשובה. אשמח אם הרב יוכל לענות בפירוט (וכמובן להביא מקורות אם אפשר) לעניין זה בפסיקה המרוקאית. בכבוד והערכה מתנאל אביטן
גם בספרים שהולכים לאורו של מרן זצ"ל נוהגים להחמיר בתבשיל של בשר כדין בשר ממש, וכמו שכתב מרן עצמו בבית יוסף (או"ח סימן קע"ג) וכן מחכים שש שעות מעיקר הדין גם אחרי עוף כמו שפסק מרן הש"ע (יו"ד סימן פ"ט ס"א). וגם במרוקו קבלו הוראות מרן כנודע (חוץ מכמה פרטים שנהגו אחרת כמבואר בספרי חכמי מרוקו, וכל שלא נודע אחרת הרי הם הולכים אחרי מרן).