האם מותר לעשות עבירה בשביל להציל רבים מעון

• נראה לענ”ד שהצד השני הוא הנכון, ואין איסור בדבר, החברה שבבעלות היהודי אינה אלא חברת כוח אדם, הממציאה פועלים לכל החפץ בהם.
• עם זאת איני מוצא דרך היתר לפועלים לעבוד בשבתות וימים טובים מתוך המשרד של החברה היהודית, כי אין הכל יודעים דרך התנהלות החברה, ויש בזה חשד.

ע"י גוי מותר 

עיין חזו"ע שבת ח"ו עמוד קכ"ג שנראה שמתיר בכל האופנים הנזכרים .
אולם מדברי הט"ז (סימן רע"ו ס"ק ה') משמע שאין להתיר אלא בשפחתו או שכירו החייבים בזה. והביא דבריו במשנ"ב שם ס"ק כ"ז ובחזו"ע שם הביא שכן כתב בפמ"ג אלא שכתב עליו שאינו מחוור ע"ש 

א. אין להתיר לעבור בחדר המדרגות אם גורם להדלקת המנורה אף שאינו מתכוין כיון שהדלקת המנורה יש בה איסור תורה. ופעמים רבות נוח לו שיורד באור ולא בחושך (עיין חזו"ע ח"ו עמוד קנ"א) שדן בכיוצ"ב (ללכת במקום שיש שמצלמות) והתיר משום שזה איסור דרבנן ולא אכפת ליה שמצטלם. משמע שבאיסור תורה או כשנוח לו מן המלאכה אין להתיר ואף שהביא שיש מתירים אפ' בהדלקת מנורה נראה שאין לסמוך ע"ז ע"ש.
ב. לרדת המעלית ע"י גוי, הנה אם הגוי עושה כן לעצמו והוא רק מצטרף עמו יש מקום להקל. בזה וראוי להחמיר (משום והייתם נקיים ומשום זילותא דשבת וגם י"א שגורם לתוספת בזרם החשמל) אבל לומר לגוי אין להקל אלא לצורך מצוה כגון לצאת לבית הכנסת לתפלה במנין או לצורך גדול. והיותר נכון להשאר בבית ולא לסמוך על היתרים אלו.

אסור לבקש אפילו מגוי שיעבוד בשבת אלא א"כ בתנאים מסוימים וביהודי אסור בשום פנים ואופן מלבד פיקוח נפש

יאמר לגוי שהוא יעביר את השעון שבת למצב של הפסקה ולאחר מכן יכניס את התקע. אבל ישראל לא יגע לא בשעון ולא בתקע.

הגר"ש קלוגר צעק מאוד על זה, ואמר שזה חוכא ואיטלולא.

הנה מצד סברא שהשבת הותרה אצל פיקוח נפש אינו מספיק להתיר כל זמן שלא הותרה השבת וכמבואר בשולחן ערוך (סימן שכ"ח סעיף ד') שאם יכול להמתין למוצאי שבת אין מחללים בשבת עיין שם. אמנם נראה שיש להקל בזה מטעם אחר דלפי דעת רוב הפוסקים (ומרן בסימן שכ"ח סעיף י"ב) אין עושים חילול שבת לצורך פיקוח נפש על ידי גוים והטעם שלא שלא יחזרו אחריהם ומתוך כך יבואו לידי סכנה עיין שם ולפי זה נראה שגם בשאר איסורי דרבנן שאם יחזרו אחר אופנים האסורים מדרבנן יכולים לביא לידי סכנה

בארץ ישראל שהנהלת גן החיות ביד ישראלים והם מתחזקים את המקום בחילולי שבת נראה פשוט שאסור לבקר שם על כל פנים בשבת שנהנה בשבת ממעשיהם. אמנם בחוץ לארץ שאין חשש זה אין איסור מצד עצם הכניסה, אבל יש לאסור מצד טלטול הכרטיסים שהם שטרי הדיוטות אמנם גם אם אין צריך לזה כגון שמכירים אותו השומרים וכדומה אין להקל בזה שאין הכל יודעים שאינו משלם בשבת וצריך אדם לצאת גם ידי הבריות משום שנאמר 'והייתם נקיים מה' ומישראל' וכמבואר במשנה שקלים (פרק ג' משנה ב'). ועיין עוד בחזון עובדיה שבת (חלק א' עמוד קל) שהקל בכיוצא בזה במקום מצוה דוקא עיין שם.   

כפי מה שהבנתי אין עושים איסור בעצירת המכונית רק בהתנעה, אלא שעל ידי העיצרה נדלקים האורות האחוריים, ובזה יש לצדד דהוי פסיק רישיה דלא איכפת ליה לנהג שאינם אלא לצורך הנוסעים מאחוריו. ועל כל פנים בכהאי גוונא במקום צורך נראה להקל כל שהישראל לא ציווהו. וכעין זה כתב בילקוט יוסף (שבת, מהדורת תשנ"ב, כרך א' עמוד של"ב).