טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
1. איך צריך לקרוא חטף פתח כמו פתח או כמו שווא נע?
2. האם לספרדים מעיקר הדין ''גרמא'' מותרת לכתחילה?
3. מדוע אין אומרים במה מדליקין בחול המועד וביו''ט שחל להיות בשבת? (מבואר למה אין אומרים ביו''ט מכיוון שכל השמנים והפתילות כשרים אך ביו''ט שחל להיות בשבת צריך להדליק רק בשמנים ופתילות שמותר להדליק בהם בשבת ולכאורה כן צריך לומר במה מדליקין)
4. מניין ההיתר לתקוע ברה''ש בשופר מעובד? ומתי מנהג זה היה כבר נפוץ בעמ''י?
1. כמו פתח, אבל חטוף ומהיר כשוא נע.
2. הגר"ע יוסף זצ"ל בספריו האחרונים נוטה להתיר לכתחילה, אבל בפועל אינו מתיר רק בצירוף עוד צירופים. ודעת מוה"ר הגר"מ לוי זצ"ל לאסור.
3. מפני כבוד יו"ט עצמו שאין בו דין זה כשחל בחול.
4. ההיתר מבואר בחזו"ע הלכות ימים הנוראים (עמוד קנ"ב) וככה מנהג רוב ככל קהלות ישראל מאות שנים לפחות, והרב קאפח זצ"ל שמחמיר בזה כמעט יחיד הוא בדבר.