נדר
מכיון שהחלק של הנדר שנדרת שהבעל לא ישחק עם ההורים אין בו ממש, כי אדם לא יכול לאסור על חבירו דברים שאינם שלו, גם החלק שנדרת שהוא לא ישחק אתך אינו קיים, וכמבואר כיוצא בזה בשלחן ערוך (יו”ד סי’ רל”ב ס”ז). בקיצור, אין כאן נדר ואין צריך התרת נדרים.
ברצוני לשאול 2 שאלות: 1)כאשר מישהו נודר אבל אומר בלי נדר ללא קול אלא רק אם השפתיים, האם זה נחשב שהוא אמר בלי נדר? 2) כאשר מישהו אמר בלי נדר אך כאשר הוא אמר נבלעו לו האותיות נ׳ ו- ר׳ (כלומר לא היה להם קול אלא רק צורת שפתיים) האם זה עדיין נחשב שהןא אמר בלי נדר?
אם רק נבלעו האותיות פשוט שזה מועיל ואפילו אמר הכל בלחש בלי להשמיע לאוזניו נחשב שאמר "בלי נדר" ואין כאן נדר כי אפלו כשנדר ותוך כדי דיבור בטל אותו בלחש כתבו האחרונים שהתבטל הנדר (עיין בפרישה יו"ד סימן רי"א ס"ק והגהותץ רבי עקיסבה איגר שם בסוף הסימן ובחזון איש אבן העזר דף רל"ז ע"א ועוד) כל שכן שלא נודר ומבטל אלא מתחילה אמר בלי נדר, ויתכן אפי' שאם בשעה שאמר שיעשה בלי נדר מועיל כיון שבנדרים צריך שיהיה פיו וליבו שוים (עיין בש"ע שם תחלית סימן ר"י) ואם זה נכון צריך לומר שמה שכתבו הפוסקים לומר "בלי נדר" הוא רק לכתחילה, עכ"פ בנידון השאלה ברור שמה שאמר מועיל ואין כאן נדר