הגם שמצדד בספר חפץ חיים להקל לשמוע אדם שמספר צרותיו כדי לשפוך מר שיחו להרגע, מ"מ זה כשקורא פעם ב… ונחשב כמו לתועלת, וגם זה כתב בדרך אפשר שמותר" ולא כ"כ ברור לו ההיתר
וגם לתועלת שמותר דוקא כשאין ברירה אחרת בלי לספר לשון הרע, ובודאי אם אפשר לספר בלי לומר השמות, ובפרט כשאתה לא יודע במי מדובר שלעת עתה אינו מכירם למה להזכיר השמות. ובפשטות מהפוסקים שלא חלקו אם מכיר או לא מכיר משמע שיש איסור לשון הרע כל שמדובר בגנות חברו, אבל שלא מזכיר משמע לא נחשב שאומר גנות חברו, כי לא אומר במי מדובר ודומה למה שאמר הקב"ה ליהושע אחרי מלחמת העי שנפלו שם. חטא ישראל…. וגם לקחו מן החרם (יהושע ז' י"א) ואיתא בגמרא ששאלו יהושע מי לקח, אמר לו וכי דליטור אני, לך והטל גורלות,
ראינו כשלא אומרים את השם לא נחשב דליטוריא, ולכן לספר בלי שמות ובמידה ורוצה האשה שבעלה ידבר עם הבעל של חברתה שמיצרה לה או יפעל משהו, צריך לבדוק שיהיה ברור שחברתה לא נהגה עמה כהוגן, בלי נגיעות, וכבר היא עצמה הוכיחה אותה ולא עזר, ולדייק בפרטים ולא להגזים יותר מן האמת, ולהשמיט פרטים שאינם נצרכים ולא להוסיף לשון הרע מיותר (כגון שצעירה את החברה השניה ג"כ, או לפני שנתיים גם עשתה לי את המטרה , ואין ברירה אחרת בלי לספר, שאם יכולה להנצל מהבעיות בדרך אחרת בלי לספר לה"ר, תעשה. ובעלה לא יעשה דבר שאסור לעשות ע"פ הדין ולא יגרום נזק יותר מכפי הדין