שמעתי בשם מרן ראש הישיבה ה' יאריך ימים על ממלכתו, לומר בברכת ההפטרה "תושיע ותשמח" כדי שיהא סמוך לחתימה כעין חתימה, ואמר הרב שלא היה בסידורים כך עד עכשו מפני הצענזור, ובדקתי בכתבי יד וסידורים קדמונים ושם אכן הנוסח ולעגומת נפש תנקום נקם ב"ב וכו' (וכן הנוסח ברמב"ם פרנקל אלא ששם החתימה בונה ירושלים) ואם כן מדוע לא מתקנים בסידורים כלפני תיקון הצענזור. ועוד מדוע ברכת המינים אשר נוסחה המקורי היה למשומדים וגם שונה מפני הצענזור איננו מתקנים היום שאיננו יראים מהם. ועוד בעניין מה שאמר הרב שברכת הנירות בשבת תקנת הגאונים היא להלחם בקראים, אם כן מדוע תיקנו לברך גם ביום טוב, ולכאורה יובן גם מנהג התימנים שלא לברך.