שאל את הרב
print
אא
א' מאופני "שבועת שוא" המוזכר בירושלמי, רמב"ם והשו"ע הוא אם נשבעים לקיים את הידוע לכל כגון על איש שהוא איש ועל אבן שהיא אבן וכו'. כעת אני שואל ושאלתי נחלקת לב' חלקים 1) אם אדם נשבע בינו לבין עצמו על דבר הידוע רק לו, כגון אחר שגמר לאכול לחם הוא נשבע בינו לבין עצמו שזה עתה אכל לחם, שמצד אחד אין שום תועלת בשבועתו שהרי בלי שבועתו הוא יודע בודאי שאכל לחם, ומצד שני כמדומה שלא מוזכר בשום מקום שדבר כזה נקרא שבועת שוא ובמקורות הנ"ל מוזכר רק דבר הידוע והמוכר ללכה"פ ג' אנשים. 2) אם התשובה לשאלה הקודמת הוא שהוי שבועת שוא בגלל שאין שום תועלת בשבועתו מה הדין במי שלפעמים נדמה לו ששכח איזה דבר שהי' צריך לעשות (כגון להתפלל או לברך ברכהמ"ז) וכד' אבל בתוך לבו הוא משוכנע שכן עשה הדבר הזה וכדי להוציא הספק או הדמיון מלבו הוא נשבע שכן עשה דבר זה או ש"הכל בסדר" - האם בזה הוי ג"כ שבועת שוא ? שהרי לכאורה כאן יש לו תועלת שהיא נרגע מספיקתו או שנאמר שמכיון שהוא מוכן להישבע על כך הרי שיודע בודאי שהאמת כן הוא ואם כן שוב אין תועלת לו בשבועתו ?

הרב יעקב כהן

1. הצד הראשון נראה נכון כיון שאין לו שום תועלת בשבועתו הרי זו שבועת שוא. ואין ראיה מהמקורות הנ"ל דמיירי בנשבע כלפי אנשים.
2. שאלה זו תמוהה, דממה נפשך אם זה ברור לו למה ישבע, ואם יש לו ספק אסור לישבע.

שאלת המשך: שבועות שווא לצורך.

זה ברור לו עכשיו אבל הוא יודע שעוד קצת שוב יהי' נדמה לו כספק (בעולם הרפואה קוראים לזה או.סי.די.) וע"י שנשבע עכשיו ע"ז שוב לא יסתפק דזוכר שנשבע ע"ז ובודאי לא נשבע על שקר ובזה הוא נרגע מעצבונו. וזה פשוט שאין נכון לעשות כן כלל ודבר מגונה הוא ואם סובל מהנ"ל ילך לטיפול, השאלה הוא בדיעבד אם זה הוי שבועת שוא דהרי סכ"ס הי' לו תועלת גדול משבועתו, ובדומה לזה מי שרוצה שאיזהו דבר שעשה יישאר בזכרונו והוא נשבע ע"כ ועי"ז הוא זכור - האם נאמר דהוי שבועת שוא ? לגבי התשובה על שאלה הראשונה - האם יש לזה מקור דכל מה שפירטו חז"ל אודות שבועת שוא מיירי בנשבע לאחרים ולא בינו לבין עצמו ? וכן מה יהי' במי שנשבע בינו לבין עצמו לשנות את הידוע רק לו - האם לפי דבריכם ג"כ נאמר דהוי שבועת שוא ולא שקר, כמו בנשבע לשנות את הידוע לכל ? בתודה רבה

מרן ראש הישיבה

יש דרכים אחרות שהדבר ישאר בזכרונו כגון לכתוב את הדבר או לומר זאת בצורה ברורה והחלטית בלי לישבע ולגבי נשבע בינו לבין עצמו נראה פשוט דג"כ נקרא שבועות שוא שמוציא שם שמים לחינם ואפילו ברכה לבטלה אסורה משום זה י"א מדאורייתא וי"א מדרבנן וכ"ש שבועה גמורה בסתם דהוי שבועות שוא גם בינו לבין עצמו.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0