שאל את הרב
print
אא
ראיתי במחזור הנפלא איש מצליח לראש השנה, שצריך להאריך בתקיעה של תשר"ת 6 שניות. ופעם שמעתי בשם הרב עובדיה זצ"ל שהשיעור של ח"י טורמיטין הוא לפי הקצב כל תוקע ותוקע. והסתפקתי האם מו"ר הרב מאזוז שליט"א מסכים לזה או חולק. שיש אצלינו בבית הכנסת איש אחד שדורש שיעשו 6 שניות אע"פ שלתוקע זה קשה, כי כך כתוב במחזור איש מצליח. ושוב שמעתי בשיעור במוצ"ש שעבר שהסיבה שצריך 6 שניות היא שהרב מצליח זע"ל הי"ד קנה שעון שהמחוג של השניות שלו זז 3 פעמים בשניה, ומכאן יצא לו שכל טורמיט הוא שליש שניה, וח"י טומיטין הם 6 שניות. ואחר המחילה הדבר תמוה להביא משם ראיה, שמה היו עושים התוקעים אם אותו שעון עתיק היה זז 2 פעימות בשניה? היו צריכים לתקוע 9 שניות? אנא גלו לנו מה דעת הרב מאזוז שליט"א בנדון זה.

הרב רזיאל כהן

1. השמועה בשם הרב עובדיה זצ"ל מוזרה מאוד, לפי זה שברים של תוקע מתחיל יהיו שווים לתקיעה של תוקע מומחה. וזה לא יתכן, הרי אין המצוה על התקיעה אלא על השמיעה. ומה יהיה הדין כשהתוקע הוא מתחיל והשומע ממנו הוא מומחה?
2. אילו היה השעון זז רק 2 פעימות בשניה, כנראה שלא היה מביא ממנו ראיה, אלא אחר שנראה לו לרב מצליח זצ"ל שיעור זה, מצא "אסמכתא" מהשעון. למעשה מבואר במחזור איש מצליח שגם בארבע-חמש שניות יצא ידי חובת תקיעה.

שאלת המשך: שיעור תקיעה: אחר התוקע או אחרי הממוצא בעולם.

אחר המחילה, ראשית מה שכתב כת"ר "לפי זה שברים של תוקע מתחיל יהיו שווים לתקיעה של תוקע מומחה. וזה לא יתכן" וכו הרי אני כתבתי בשם הרב עובדיה שכל תוקע והקצב שלו וא"כ השברים של המומחה והתוקע לא יהיו שווים, ולפי דברי כבודו יהיו שווים. זאת ועוד שאדרבה, להגיד שיש זמן מוחלט הוא תימה, שלא הזכירו הפוסקים רמז מזה, אע"פ שמצינו במקומות אחרים שדברו על זמנים קצרים [כגון שלום עליך רבי וכדומה] ומזה שבהלכה כתוב שתורמיט הוא קול הקצר ביותר [כל שהוא] א"כ מסתבר שכל תוקע יתקע לפי הקצב שלו, שהרי רואים אנו שיש תוקעים שיכולים לתקוע תרועה בקצב מהיר ויש שתוקעים בקצב איטי יותר, היעלה על הדעת שנפסול את האיטיים? כל כי האי היה לפוסקים לפרש פסול שכזה. אלא וודאי שהולכים אחר כל תוקע ותוקע, וממילא גם אם השומע הוא מהיר יוצא ידי חובה, שהרי שומע תקיעה כשירה, וכמו שמצינו הגדרה זו בכמה מקומות [ולמשל איטר המניח תפילין יכול להוציא ידי חובת הברכה אדם ימני , אע"פ שאם הוא עצמו היה מניח ביד ימין לא היה יכול לברך. ויש עוד דוגמאות לזה. וזכר לדבר ע"ע בספר בית נאמן חאו"ח ס"א] ואכמ"ל.

הרב רזיאל כהן

- הקושיא הראשונה של כת"ר עלי, בעניותי לא הבנתי, ואולי נפלה בה טעות סופר?
ולעיקר טענתו שדבר תימה הוא להגיד שהשיעור שוה אצל הכל, לעניות דעתי אינו תמה כלל, ומי גרע משיעור מהלך מיל וכיוצא בזה שהוא משתנה מאדם לאדם, ואנו הולכים אחר השיעור הממוצא.
ולילך רק אחר התוקע הפרטי, אינו נכנס באוזני כלל, כי מה איכפת לנו ממנו, הרי העיקר הוא השמיעה.
ואם יצא הדבר מפי המלך- הרב עובדיה יוסף זצ"ל, קרוב אני לומר שכוונתו כנגד אלו שעומדים עם "סטופר" (או כמו הרב עופיר מלכא, שבדק השיעור עם מחשב), שזה בודאי מיותר ולא ניתנו השיעורים הללו אלא לפי שמיעת האוזן האנושית, ואם הוסיף מעט או קיצר מעט על פי רוב לא קילקל. אבל מכאן ועד לקבוע הלכה שהולכים אך ורק על פי התוקע- המרחק גדול מאוד. וכמובן.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0