זמן משלוח מנות בפורים
כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.
ידוע שמנהג תוניס ג'ירבא ומרוקו וכן ארצות הבלקן יוון וטורקיה לברך על הלל בר"ח בציבור דווקא ולא ביחיד. מה המנהג הנכון בארצות אלו האם להתכוון לצאת בברכת הש"ץ תחילה וסוף או שיכול לברך לעצמו? ראיתי שהרב משאש ומוהרמ"ך היו מברכים לעצמם ביחד עם הש"ץ האם אין בכך בעייה שהרי למרות שהוא בציבור הרי אף אחד לא שומע את ברכתו? האם לפי זה לשיטת הגרע"י שמברכים הרב את ריבנו דווקא בעשרה גם אדם יחיד הנמצא בתוך הציבור יכול לברך הרב את ריבנו לעצמו שרק הוא שומע שהרי הוא בציבור? תודה רבה
הברכה נגררת אחרי המצוה, וכיון שההלל (וכן מגילה) נאמר בציבור כל יחיד ויחיד מברך (לפי מנהג זה) או שהשליח ציבור מברך ומכיון להוציא את הציבור.