הדלקת נר נשמה בקבר
להדליק נר ודאי אפשר.
וגם לעלות לקבר לא נראה שיש איזה עיכוב, וכן נהגו בתונס לעלות לקבר ביום השלישי של האבלות למרות שקרוב לוודאי שלא עשו מציבה עד לאחר שבעה ימים לפחות.
יה”ר שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו.
מה ידוע לכת"ר בדעת רבני ג'רבא שבע ברכות שלא בבית החתן ומה המנהג בג'רבא. קראתי את כל מה שכתב מרן רה"י בהערתו לנפש חיה מערכת ח' אות י' והוא מוכיח שכך הייתה דעת מוהרמ"ך עפ"י עדות נכדו ר' ניסים הכהן ועפ"י שו"ת שואל ונשאל ח"ג סי' תלח . אולם משמע ממוהרח"כ בזכרי כהונה מערכת ב' אות כד' לא לברך שלא בבית החתן(ואין ספר זה מצוי איתי כעת אבל אעיין בו בע"ה ב"נ) לכן לסיכום אשאל. אילו עוד רבני ג'ירבא כת"ר מכיר שאומרים לברך שבע ברכות שלא בבית החתן? מה באמת היה המנהג בג'ירבא ומה מתכוון מרן רה"י כך זכור אצלי משנת תשכ"ה האם כוונתו לשבע ברכות של חתונת כת"ר או אחיו שליט"א? מה דעת הרב איש מצליח בעניין זה האם יש ראייה משו"ת איש מצליח?
מה שכתב משנת תשנ"ה, הכוונה לחתונתו באותה שנה שהלך מתונס לג'רבה לקחת אשה משם, ובודאי שזה היה גם בנוכחות מר אביו הגאון איש מצליח זצ"ל.
ומה שרצה לציין לו עוד מרבני ג'רבה שדברו בזה, עיין בספר נפש חיה (מערכה ח' אות י') ובשו"ת לב שמחה (אבן העזר סימן י"א) ובספר תרחם ציון (עמוד רכז והלאה) ובקובץ ויען שמואל (חלק י"ב סימן ט"ו).
ומכל מקום אין בכל זה דבר ברור אצל חכמי ג'רבה ובפרט אצל הקדמונים כי בזמנם על פי רוב היו עושים השבע ברכות בבית החתן.