סעודת יתרו בארץ ישראל.

אחיי ואני גדלנו על כך שבמשפחתי אין אנו נוהגים את מנהג יהודי טוניס של סעודת יתרו. וכך אע"פ שראיתי מימין ומשמאל חברים הנוהגים במנהג הזה, הפטרתי אומר שאצלנו לא נהגו כך. אמנם בושתי מעט, אבל זהו מנהגנו. אמנם, בערב שבת קודש האחרונה שוחחתי עם סבתי הי"ו ושאלתי אותה מה עניין מנהג משפחתנו השונה מרוב משפחות תוניס? היא ענתה שדווקא גם משפחת סבי ע"ה וגם משפחתה כן נהגו בתוניס את סעודת יתרו אך משעלו לארץ סבי, ר' שאול חבבו ז"ל ואביה של סבתי, פפא דניאל זיוי ז"ל, סברו שמשאירים את מנהגי תוניס בחוץ לארץ. כך בעצם אבי שיחיה וכל אחיו גדלו עם המנהג כביכול שלא נוהגים בסעודת יתרו. חבר אני לכל מנהגי טוניס אע"פ שקשה לאחוז בכולם, ורציתי לשאול עצת חכמים האם אוכל לחזור ולנהוג במנהג אבותינו בידינו, שכידוע מתחדשים ומתחזקים בשנים האחרונות, או שמא אין אני יכול לבטל דברי סבי וחמיו ע"ה הגדולים ממני בשנים ובמנין ואף תהיה זו יוהרא לעשות כן?