יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
בעניין מה שכתב הרש"ש בנהר שלום להזהיר שלא יעבור עליו חצות לילה בשינה, איך זה מסתדר עם כמה מקומות בתורת האר"י דמתבאר דאין חשש בזה. כגון מה שהביא המהרח"ו בשערי קדושהשאלה שנייה מדוע כתבו הפוסקים לפטור ת"ח מתעניות והסתמכו על דברי ספר "חרדים" המפורסמים, הלא קיימא לן דהעיקר כדברי המהרח"ו בשמונה שערים ואין שאר המקובלים מעלים ומורידים, וא"כ כיוון שפסק המהרח"ו בשער רוה"ק דף ז דגם ת"ח בכלל התעניות, אם כן מה סמיכה יש על דברי החרדים? (ח"א שער שישי), "וכאשר תקיץ משנתך אחר חצות לילה קום מהר בזריזות" ועוד לשונות כיוצא בזה.
לא כל אחד יכול לקום לפני חצות לילה ודברי הרש"ש הם לחסידים ואנשי מעשה ושערי קדושה נכתב להמון העם ובשער הכוונת דרושי הלילה (דרוש ד') כתב גם כן כמו שכתב הרש"ש.גם תלמיד חכם כדאי שיתענה על עוונות, אלא שלא ירבה בזה,ויתענה יום אחד והשאר יפדה בצדקה כמו שכתב בספר לשון חכמים ועוד. וכן נהגו בימי השובבי"ם להתענות פעם או פעמים ולפדות השאר בצדקה. ועיין בכף החיים (סימן ר"מ אות ו'). ועיין בלשון חכמים חלק ב' בתיקון היסוד בחלק הלמוד דיבור המתחיל לשון יכו' שכתב וזה לשונו שהאדם יכול לעשות רפואה ללשון היסוד שפגם בו על ידי עץ חיים התורה דכתיב בה עץ חיים היא למזקים בה, ואינו צריך להתענות דדי לו עסק התורה. עד כאן. ולפדות התענית כנ"ל דבר השווה לכל נפש.