כיריים בפסח
אין חובה לקחת כירים חדשות, צריך לנקות אותם היטב ואח”כ לעשות להם הגעלה. ומכל מקום טוב שיהיו כירים לפסח.
ראיתי באתר "השפה העברית" שכתוב כך (נראה שהכותב הוא אדם בשם רוני הפנר) על השיר חד גדיא:
"השיר נכתב אמנם בארמית, אבל בתקופה מאוחרת יחסית, וניכר בו שנכתב בידי אדם שלא שלט בארמית: למשל, לפי הדקדוק הארמי יש לומר "דִּזְבָן אַבָּא" ולא "דְּזַבִּין אַבָּא". דזְבַן (dizvan) = אשר קנה, דזַבֵּן (dezabin) = אשר מכר. בצירוף: שונרא, דאכלה.. (לכאורה: החתולה, שאכלה) יש שתי שגיאות בארמית: קודם כל, צורת הפועל הנכונה בארמית היא פְעַלָה (שווא-פתח-קמץ), בהטעמה מלעילית. לכן הצורה הנכונה היא: אֲכַלָה (akhala) ולא אכלה (akhla) שהיא הצורה העברית. נוסף לזה, שונרא הוא בכלל זכר! הנקבה של שונרא היא שונרתא, ולכן צריך היה להיות "שונרא, דאכל". באופן דומה יש בשיר טעות גם בצורות הפועל נָשַך (צ"ל: נְשַך, שווא פתח).
1). האם ידוע מי חיברו?
2). האם הערותיהם הדקדוקיות צודקות?
3). אם הערותיהם צודקות האם זה אומר שיש לתקן או שאסור? מה הסיבה לטעיות?
1. לא ידוע. אבל לא נזכר בראשונים. כנראה חובר בתקופה מאוחרת.
2. דִזְבַן – צודק. וכן הגהתי השנה. שאר הערות אינן מוכרחות. יש השפעה רבה בין העברית לארמית.
3. אפשר לתקן. הסיבה לטעויות כי האשכנזים בתקופת הרמ"א היו חלשים בדקדוק.