אני חוזר בתשובה כבר 5 שנים ואני לומד בישיבה חרדית, ולצערי הרב היצר הרע בשנים האחרונות מפיל אותי בשמירת נגיעה. היתה תקופה שברוך ה' היה שוב בסדר ולאחר מכן נכשלתי שוב. אם כבוד הרב יוכל לייעץ לי איך אני יכול שלא להיכשל ומה לעשות כדי שהקב''ה ימחל לי?
צריך ללמוד ספרי מוסר המדברים בענין זה, לידע כמה איסור חמור הוא, וכבר כתב מרן הקדוש ע"ה בשלחנו הטהור אבן העזר (סימן כג סעיף א), שעוון זה של הוצאת שז"ל חמור מכל עבירות שבתורה. והיא הלכה גמורה ואינה חסידות בעלמא, אלא חובה כמו אכילת נבלות וטרפות וחילול שבת וחמור מהם.
וידוע שמי שאינו נזהר, גורם לעצמו רעות רבות ברוחניות ובגשמיות, מרגיש מרוחק מה', אין לו חשק ללמוד ולהתפלל, קשה לו בעבודת ה', ואינו מצליח בפרנסה ובשידוכים ובילדים רחמנא לצלן.
לכן אזור נא כגבר חלציך, ודע כי הכל תאוה נמבזה חולפת והולכת וממיטה אסון בר מינן, והעיקר לדחות את המחשבות הבאות, לחשוב מחשבות קדושות וטהורות, ובעיקר בלימוד תורה, וכדברי הרמב"ם שהתורה איילת אהבים היא ויעלת חן. והשקע עצמך בתורה והצלח.
ועל העבר צריך לעשות תשובה שלמה ואמתית על כל חלקיה. ולפי הנראה עדיין אינך נשוי, ואם כבר הגעת לפרקך הזדרז למצוא בת זוג יראת השם, והקם בית נאמן וכשר בישראל. וה' יהיה בעזרך.
אני חוזר בתשובה כבר כמה שנים ברוך השם אבל עדיין יש לי נפילות…
לכבוד בנימין היקר שלום וברכה.
ישנה מלחמה תמידית בכל יום לאורך ימים ושנים בין יצר הרע ליצר הטוב הנמצאים אצל כל אחד מאיתנו, וכל אחד מהם מנסה למשוך לכיוון שלו. לכל הם אדם יש אתה הנסיונות והנפילות שלו לפי דרגתו ומצבו. מי שחוזר בתשובה יש ליצר הרע שלו רצון עז להפיל אותו ולהחזירו להיכן שהיה לפני כן, כי הוא מרגיש שהפסיד במערכה העיקרית, והלקוח שהיה קבוע אצלו, זנח אותו ועבר לצד השני. ובנוסף הוא יודע גם כן שיש לו פוטניצאל להפיל אותו שוב ושוב עד שירד מהדרך לגמרי, כי כבר היה בה וזה לא זר לו ואפשר בקלות יחסית להחזיר אותו לשם.
היצר הרע בוחר לו דרך להפיל כל אדם לפי מה שמתאים במיוחד בשבילו. הוא מכין תכנית עבודה התואמת לאדם לפי מה שהוא, בדומה למאמן אישי וכדומה שבונים לאדם תכנית דיאטה או תכנית כלכלית וכד’ לפי התנאים והיכולת שלו. אצלך הוא בחר בשתי נקודות עיקריות כדי לגרום לך ליפול ולהשבר. א. שמירת העיניים ב. תפילה. ונסביר את הרעיון שלו.
שמירת העיניים וכל האיסורים הנלוים אליה זה האיסור שיש לו את התאווה הקשה ביותר במיוחד בדורות האחרונים, והיא גם זמינה מאד, בלי טירחה בלי מאמץ ובלי כסף. והאיסור לכשעצמו חמור ביותר המטמא את האדם ומוריד אותו לשאול תחתית וגורם לו לאטימות רוחנית ועוד חסרונות רבים.
וענין התפילה, היא מביאה לקרבת אלהים, קשר ישיר וחזר עם מלל מלכי המלכים בורא עולם איבנו הרחום והחנון והטוב, מי שיודע להתפלל , מבין ומרגיש שזה אחד התענוגים היותר גדולים שיש בעולם, ולכן הוא מכשיל אותך גם בזה, שתרגיש כל כך רחוק מה’ יתברך ולא תפנה אליו ולא תבקש ממנו ותהיה בטוח שגם הוא מתרחק ממך ולא רוצה אותך כלל.
זוהי התכנית האסטרטגית של היצר הרע, להפיל אותך באיסורים חמורים, ולמנוע את הדרך לתקן ואז להביא לידי ייאוש והרמת ידיים.
אתה אדם מאוד אמיתי וישר. אומר בפירוש את כל כשלונותיך, ולמבד זאת גם מודה שאינך יודע אם אתה מתחרט עליהם. וכאן יש תקוה גדולה, כי מי שיש לו ברוך ה’ את מידת האמת, הרבה יותר קל לו לנצח ולצלוח כל דבר, כי הרי אמת היא דרך התורה הקדושה כמו שאתה בוודאי יודע ומאמין. (חוץ מזמנים מסוימים שראית איזה דבר תועבה המנסה לקעקע את זה ממך, אבל מהר מאד אתה חוזר לידיעה האמיתית שלך, גם אם עדין מקוננים בך מחשבות והרהורים כאלו ואחרים.) הכח החזק של האמת הוא בלתי מנוצח. ביכלותו לעמוד כחומה בצורה מול כל ניסיון ואתגר ולנצח שוב ושוב. וגם אם הייתה איזו נפילה ואפילו קשה ואפילו נפילות רבות, בכח האמת לעצור ולחשב מסלול מחדש ולתקן את כל המעוות. רק צריך להשתמש בה בכל הכוח, להלחם רעיונית ולהבין שהנאות והתאוות הן בסך הכל לכמה רגעים ואז נגמרים נעלמים וגורמים לצער יותר ממה שהיה (כמו שאתה יודע ומרגיש מניסיון רב ומר.) והעונשים עליהם קשים ביותר. ומהצד השני, קיום התורה והמצוות וההקפדה על כל דבר, יש בו תענוג רוחני של שליטה ונצחון, וגם אם אתה אינך מרגיש , הרי בעולם הבא השכר הוא כלכך צעום שאי אפשר לתאר ולהבין. ובמיוחד בדברים שקשה לאדם לעשותם והוא בלכ זאת מתאמץ ומנסה בכל הכח.
תדע לך! יצר הרע הוא האויב המסוכן והאכזרי ביותר שיש, יותר מאיראן חיזבאללה וחמאס וכל האחרים גם יחד. הניסיונות הם כטבמי”ם עם חומר נפץ, התאוות הם טילים בליסטיים, והנפילות הם טילים עם ראש נפץ כימי. ככה צריך להתייחס לכל זה כי כשמבינים את האמת הזאת מסתכלים אחרת על כל ניסיון ותאווה. זה לא עוד איזה הנאה או תענוג, זה סם המוות, זה הורס , זה פוגע וזה נורא ואיום. וממילא עושים את הכל שלא לתת לו להחדיר לנו את החומר המסוכן הזה. כמובן שאם מחזיקים בזמינות טלפון “בעייתי” או מחשב שיש בו את כל הדברים הרעים , אזי הסכנה גדולה יותר כי קל ליפול ולהכשל. חייבים להתנתק מכל הדברים ההרסניים והנוראים האלה.
ועם כל זאת, חייבים לדעת דבר ברור מעל כל ספק , כל הרהור תשובה חשוב מאד. כל הצלחה והתאפקות מעלתה גדולה. וגם במצבים גרועים יותר משלך, ה’ יתברך מוכן לקבל בתשובה ואפילו ממתין ומצפה מתי הבן היקר והאהוב שלי יחזור אלי. וכמו שאומרים בתפילה ברוך אתה ה’ הרוצה בתשובה. גם תשובה חלקית יש לה מעלה מסוימת אל תתייאש! תמשיך לנסות לנסות בכל זמן ובכל מצב. ואתה תנצח!
ולסיום, לגבי התפילה, אחד הדברים החשובים שבה הוא לבקש מה’ שיעזור לך, לצאת מהספיקות והבלבולים, לא ליפול ולהתייאש, לעמוד חזק מול הנסיונות, להחליש את עוצמת התאוות להתחבר ולאהוב את התורה והמצוות ולהתענג בהם ולמצוא בהם סיפוק רגשי מלא מלא עד שלא יהיה צורך בשום דבר אחר.
כשאתה מתפלל תרגיש ותדמיין את הדבר האמיתי ה’ מקשיב לי, ה’ מחכה לי, ה’ שמח בתפילתי ורוצה לעזור לי. בהצלחה.
נ.ב במצבים כמו שלך צריך שיהיה לך מישהו שיעזור לך ויכוון אותך יותר, אם תרצה תוכל לפנות אליי. 052-7607918 אשמח לעזור.
האם מותר להתקשר ולדבר עם מוקדנית אישה בקווי סיוע לבעיות רגשיות?
קול אשה שאינו מכיר ואפילו מכיר ואינו קול זמרה ויש צורך בעצם השיחה הדבר מותר. אבל כמובן “קול באשה ערווה” ואין שום היתר לנסות ליהנות מעצם הקול, וכל שיכול לדבר דווקא עם גבר בקלות יעשה כן. וכשנאלץ לדבר עם אשה הוא רק לתוכן העניין ולא לעצם הקול. וע”ע בגמרא (סנהדרין עה ע”א).
בגלל דברים מעין אלו יש נמנעים לילך למקווה בזמננו. ויש הסוברים שכן צריך לנהוג. כי אע”פ שהטבילה מעלתה גדולה ומוסיפה טהרה וקדושה לאדם, אם הדבר גורם הרהורים רעים וכיו”ב שב ואל תעשה עדיף. והנכון להימנע ולעמוד על עיקר הדין שא”צ טבילה לאיש בזה”ז כלל.
אמנם אם אפשר לו לילך בזמן שאין הרבה אנשים ולא עומדים כך בתור, רק יטבול בזריזות ויצא, הוא טוב ונכון, שמרויח תוספת קדושה וטהרה. ואם הוכרח לילך בזמן שיש ריבוי אנשים יראה לשמור את עצמו, וכגון אם יש לו משקפיים במספר גבוה יורידם מתחילה ולא יבוא לידי ניסיון ויזרז עצמו במהירות כל מה שיוכל.
ומכאן אזהרה שלא לשלוח ילדים ונערים כלל, כי במקום להוסיף להם טהרה, אפשר שיהיה להפך חלילה, וכשיגדלו ילמדם שישמרו עצמם ויזדרזו וכו’. אבל לשלוח נער לבדו שכשאינו יודע מה קורה עמו, אינו נכון. ולצערנו אירעו גם מעשים מאנשים שאינם יראים, וכל ערום יעשה בדעת.
ולעצם השאלה, איני יודע איך אותו אדם, אם יקבל או יתריס, אם שומע לעצה או לא, ועשית כחכמתך אם החלטת לדבר עימו תדע איך לומר אולי דרך אגב עניין אחר. ויותר צריך לדבר עם האחרים שיזהרו וישמרו עיניהם וליבם. וטוב להם.
החכמים שתיקנו לומר תחנון תיקנו לומר זאת כל השנה ולכן גם כשלא שייך לומר בכל זאת אומרים כי הם לא חילקו בין מתי שיש כפילות או לא. וכן דרכם כמובא הרבה בגמרא שלא חילקו חכמים בתקנתן.
אבל באמת אין זו כפילות כלל כי הרבה פעמים אדם לא כיון כראוי בסליחות ולפעמים אנו שוכחים דבר מסוים. ולרוב אדם רוצה להתוודות על דבר מסוים כמה פעמים כי אף לאחר הוידוי הראשון עדין מרגיש לא בסדר עם הקדוש ברוך הוא ומרגיש חרטה בלב ולכן רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא על זה שוב. וקראתי פעם שצריך גם לעשות וידוי על הוידוי הראשון על זה שאת הוידוי הראשון לא אמר בכוונה ולכן אומר חטאנו וכו’ אשמנו בגדנו וכו’ היינו שחטאנו כשאמרנו מילים אלו אשמנו בגדנו וכו’ בלי כוונה.
תשובה זו נכתבה על ידי הבחור דור שבתאי מישיבתינו הקדושה.
יש להקל במקום הצורך, מכיון שגם בת יש לה דין שומרת, כמו שכתבו בהוראה ברורה הנדפס מחדש (בבה”ל בסוה”ס סי’ כ”ב ס”ג) שכ”ד מרן הגרע”י זצ”ל ומרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים. ואף שבלילה מבואר בדברי הרמ”א (שם ס”ה) שצריך שומר נוסף, מכל מקום בשעת הצורך יש להקל בזה, כמו שכתבו בשעה”צ שם (אות קפ”ד).
לא מובן כ”כ מה ההיתר שאשה תטפל בנער טיפול שלפי הנראה אינו כרוך בפיקוח נפש. ואולי יש איזה פרטים שאינם כתובים. עכ”פ ללכת עם אחיו יש בעיה של ייחוד לדעת מרן הש”ע (אה”ע סי’ כ”ב ס”ה).
אין בעיה לקחת אשה ברכב, באופן שאין איסור ייחוד, ובדרך כלל אין איסור ייחוד ברכב, אם החלונות לא אטומים ונוסעים בשעות סבירות (אם יש שאלה פרטית בנושא, תשלחו שוב).
לגבי הספק אם חוששים להכשיל, איני רואה בזה בעיה כי האשה תגיע ע”פ רוב גם בלעדיך, וההסעה רק מקילה לה יותר את הדרך. וגם באופן שלא תגיע בלא ההסעה, אינו עושה איסור ממש אלא הרואה עושה איסור, ועליו מוטלת האחריות לשמור על עיניו.
מה שיותר יש לחשוש אם הנהג עצמו נכשל מזה, ובזה באמת יש לדון.
כמובן את הסגולה הטובה ביותר את עושה, להתפלל. וכמה שהתפילה תהיה מכל הלב, תעלה רמת הסגולה.
יש לקשור נעימות והרגשה טובה לכל עשיית המצוות, לא להלחיץ או להבהל חלילה, בפרט בשבת כדאי לתת כמה שיותר הרגשה טובה ונעימה, ועל ידי זה תגרם התקרבות בעז”ה.
כדאי מאוד להתייעץ עם ארגון הידברות ולהיות בקשר עם המדריכות שיש להם, הם עוסקים הרבה בנושאים אלו, ויכולים לעזור.
בספר ילקוט יוסף (אוצר דינים לאשה ולבת עמ’ תשצ”ב) הביא תשובת מרן הגרע”י זצ”ל שכתב להקל בזה בחתונה (כמובן לא מלכתחילה) וכיוצא בזה שנפגשים באקראי, אבל כאשר נפגשים באופן קבוע לא היקל בשום פנים ואופן. עיין שם. אך שם דיבר בבנים ובנות דתיים לאומים שעלול לצאת מזה נזק, אך בנידון כמו שלכם שאין מה להפסיד, לכאורה עדיין יש מקום להקל. אח”כ ראיתי בשו”ת “השלוחים” (סי’ ע”ב, עמ’ ש”צ) שהביא דברי הרבי מחב”ד זצ”ל שהיקל בזה בהסתייגות מוחלטת בברית המועצות, מכיון שאין דרך אחרת להצילם מהתבוללות ונשואי תערובת, ובעקבות התנאים והקשיים המיוחדים במדינה זו, ואחרי כל זה התנה שהישיבה תהיה נפרדת. עיין שם. ונראה לי שתוכלו ללמוד מזה לנידון שלכם להקל, אך לא בישיבה מעורבת לגמרי. מלבד זה חפשתי בעוד ספרי אחרונים ולא מצאתי שהקלו בזה באופן שהמפגש הוא קבוע.
