פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
הייתי שמח לדעת מהו המקור לכך שכללי השווא נע בארמית שונים מעברית? לדוגמא אנחנו אומרים בקדיש בעלמא, עלמי עלמיא בשווא נח ולא בשווא נע. ואילו במילים צלותהון ובעותהון התיו בשווא נע. האם ראש הישיבה דיבר בעניין זה?
בלשון תרגום וארמית, השוא שאחרי תנועה גדולה יתכן שהוא שוא נח כגון במלים שציינת. עיין מנחת שי (דניאל ו’, א’). הובא בסידורנו המדויק איש מצליח על המלה “בעלמא” שבקדיש שקודם ברכת יוצר.