עזרה בשלום בית

כל החשש הוא דוקא במי שהתאלמנה פעמיים, וגם זה דוקא כאשר שני בעליה הראשונים נפטרו במיתה חטופה בסמיכות לחתונה, אבל אם אחד מהם היה זקן ומת מיתת עצמו, או שימי נישואיהם האריכו, זו דרך העולם ואין כאן חשש. עיין באבן העזר בפתחי תשובה (סי’ ט’ סק”ב). יש חוששים לשאת אלמנה כלל עפ”ד הזה”ק, אך יש מפקפקים בחומרא זו, שאינה אלא תוך י”ב חודש מפטירת הבעל. ועכ”פ בספרי רבותינו המקובלים הובאו תיקונים פשוטים כדי להתיר הענין בלי שום חשש, בספר אמת ליעקב ניניו הביא תיקון ממרן הרש”ש זיע”א, ומרן הגרי”ח בספרו לשון חכמים (ח”ב סי’ ט’) הביא תיקון נוסף. [ומצורפים כאן].

לא תמיד תקשורת טובה מראה על כיון חתונה, לצערנו הרבה פעמים הגבר אפילו לא מתכוון לזה. [ובדרך אגב קשר כזה שנוצר בסתם אינו מותר ע”פ ההלכה]. גם לא תמיד תקשורת טובה לפני החתונה מראה שכן יהיה גם אחרי כידוע ומפורסם.

ומכיון שהבחור גרוש פלוס (ילדים?) לא כ”כ מומלץ עד שלא נבדק היטב, לכן אפשר שמשמים עצרו את הקשר הזה, ולדעתי לא כדאי לנסות לחדש אותו אא”כ הוא ירצה, וגם אז לא להזדרז לקחת, אלא לבדוק היטב למה הוא התגרש וכו’.

אם הדברים לא ברורים או שיש לכם עוד צדדים בענין תוכלו לשלוח שאלה שוב.

נאמר בפרשת כי תצא (כ”ד ט”ו): לא יומתו אבות על בנים וגו’ איש בחטאו יומתו. אין אדם נענש לא בעוה”ז ולא לעוה”ב חלילה, בעוונותיהם של אחרים. מ”מ נצטוינו בפרשת קדושים (י”ט י”ז): הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ואמרו חז”ל (שבת דף נ”ד ע”ב): כל מי שאפשר לו למחות באנשי ביתו ואינו מוחא נתפס על אנשי ביתו וכו’ (ומאמר זה נכלל בכוות הפסוק ולא תשא עליו חטא). לכן צריך לשקול ריוח מול הפסד, כי כמו ששאלת בדורנו קשה מאד למצוא בחורה צנועה כנדרש, ומאידך מזה הטעם ממש ראוי שאדם לא יתעכב בשידוכין כי הנסיונות אינם מתמעטים. אלא הראוי לענ”ד לחפש בחורה שצנועה יותר מהרמה הממוצעת בציבור, ואחרי החתונה ועשית כחכמתך לשכנע אותה בדרכי נעם ובשום שכל להוסיף מעט מעט בצניעות. אם תשמע – מוטב, ואם לא – כבר אינך בכלל מי שאפשר לו למחות.

בהצלחה.

אינני יודע מה הן הבעיות שמצא הרב מישראל בקידושיך הראשונים עם הגיורת, אבל דבר אחד ברור בהחלט – עשית טעות חמורה שהשארת אותה בלי גט. וזה בלי שום קשר לנישואיך החדשים.

לאשה כזו – כל יום בלי גט, עלול להיות קריטי. והקולר תלוי גם בצווארך. ולכן עליך להזדרז וליצור קשר עם כל גורם אפשרי מחו”ל, ולוודא שהיא אכן קיבלה את הגט (-אותו גט שהרשית בזמנו לרב, בתקווה שאכן מדובר על רב מוסמך שיודע בטיב גיטין). ואם תמצא שהיא עדיין לא קיבלה את הגט (או שאותו רב שפנה אליך לא היה מוסמך לתת), עליך לדאוג שהיא תקבל גט בהקדם האפשרי.

אני מאמין שאם תתאמץ, תוכל למצוא את הדרך להשיג את האשה (או לפחות את הרב שהתקשר אתך מטעמה), כי אין דבר העומד בפני הרצון, והבא לטהר מסייעין בידו.

סליחה על התקיפות, אבל ענין זה באמת אינו סובל דיחוי.

יעזור ה’ ונישואיך העתידיים יהיו בני קיימא, עם אשת חיל יראת ה’, ותזכה לבנים ובנות, רוב נחת, פרנסה בשפע וכל טוב.

מחשבה איננה כדיבור, וגם דיבור הרבה פעמים לא מתקיים מה שאמרנו שיפגע פלוני וכיוצא בזה. ומכל מקום ודאי שכדאי לנמע מלחשוב מחשבות לא טובות, וכל שכן לדבר דיבורים לא טובים, כי באופן כללי מחשבות טובות יוצרות טוב. ברכה והצלחה.

כואב לנו על מצבך שאתה סובל הרבה, ויה”ר שה’ יסיר ממך את מדת הדין, וירוח לך ותצא מכל הצרות והקשיים.

ולגבי מה שכתבת שכנראה פגעת במישהו קשה, ואינך זוכר מי הוא.

הנה פגיעה באדם היא דבר חמור, ואפשר לאדם לסבול ממנה הרבה, ואם יזכה לבקש את מחילתו וימחל לו באמת, ינצל מהצרות.

אולם כשאינך זוכר, או שאינך יודע איך אפשר להשיגו. הנה אם אתה יכול ליזכר מי האנשים שהיו מעורבים בסיפור ההוא, או מי היה לידכם באותה שעה, מי החברים וכו’, ותנסה לדלות מהם פרטים להגיע לאותו אדם.

ואם אי אפשר בשום אופן, כמדומה שמובא בספרים הקדושים, שאם אדם מצטער באמת בכל לבו, ויתחנן ויתפלל לה’, ויעשה תשובה אמיתית בכל השתדלות אפשרית. אז בורא עולם שבוחן כליות ולב, יגמור לטובה. או שיזכיר לו מי האדם ויביאו אליו שיוכל לבקש ממנו, או שיתן בלב אותו אדם שימחל לו, ויגלגל דברים רבים בעולם, עד שיזכה למחילה אמיתית, כי רחמנא לבא בעי. ה’ יהיה בעזרך!

שלום וברכה!
נכון הוא דבר קשה לעבור פעם אחר פעם, תוחלת ושוב אכזבה, מקוים לטוב ושוב ח”ו.
אבל אין איתנו יודע חשבונות שמים, ומה טעם כל דבר, רק יש לזכור שגם הנפלים חיים בתחית המתים בקרוב. כי גם להם יש נשמה וכל שבאו קצת לעוה”ז, באו על תיקונם, ואשריכם שזכיתם לתקנם.

וכדאי לקרוא בספרים של אמונה ובטחון, אם בשער הבטחון בחובות הלבבות, אם בשאר ספרים שמחזקים ענין זה. וכדאי לקרוא תהילים באופן קבוע בכל יום, וזה יחזק את האדם להיות מקושר לבורא ב”ה, ויהיה יותר רגוע ושליו, שהוא וכל משפחתו נמצאים בידים הטובות ביותר בעולם.

ובאמת כי הפחד, לא יעזור לאדם כלום, וכי כשיפחד הענין יסתדר, להיפך ידוע שרפואת הגוף תלויה הרבה ברפואת הנפש והפסוק אומר “רוח איש יכלכל מחלהו”.
ולכן תשתדל להיות רגוע, וגם להרגיע את האשה, ושלא תלחץ ושלא תחשוב ותחשוש שכביכול היא אשמה ח”ו, אלא לומר לה שהכל מלמעלה, וכשיעלה רצון לפניו שהכל יעבור בשלום, כך יהיה.

ומ”מ יש כמה סגולות לזה. א. לכתוב על קלף בדיו ע”י סופר יר”ש פסוק והיה כעץ שתול וגו’ ולתלותו על האשה (כיסוי על כיסוי) כל ההריון. ב. שהאשה תמזוג בעצמה את טיפות המים בכוס הקידוש למתק הדין. ג. יש עצה למכור את העובר לאיזה ת”ח, כלומר לבוא לחכם שיודע מזה והוא יקנה בסכום משהו את העובר, ואז יתקיים בעזהי”ת.
ויה”ר שכל הריון זה ילך למישרים, ותלד האשה לחיים טובים ולשלום לה ולולד. בשורות טובות.

נ.ב.: אני מניח שהלכה לרופאה והיא בקשר איתה, לראות אם יש משהו טבעי שגורם לזה חלילה. ואם צריך לעשות איזה דבר, יש לשמוע בקולה ולעשות, רק לזכור שלא זה העיקר, אלא להתפלל לבורא יתברך שהכל ילך למישרים, וזה בתור השתדלות לבד. וה’ יעזור.

[בשולי דברי הרב אליהו מאדאר:
כדאי מאוד שתתרמו גם סכום מסוים לישיבה, ונאמר למרן שליט”א שתרמו, כי כמה פעמים הוא אמר שהברכה חלה יותר כאשר תורמים.
בבקשה תשלחו לנו את שם האשה ונכניס את שמה בל”נ למרן שליט”א.
הרב חנוך כהן]

קוה אל ה’, חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה’.
אחי היקר! כואב הדבר, כל משפחה שמתפרקת הוא צער גדול, להורים, לילדים, וגם להבדיל להקב”ה עצמו כביכול, כי הוא בצער גדול מענין כזה.
אבל קשה לעזור מרחוק וכשלא נמצאים בענין, לדעת את הסיבות וכו’
אני מניח שהלכתם למבינים ולמי שיכול לעזור.
אם עשיתם הכל, הנח את הענין.
רק זאת אומר, אם הדבר תלוי בידך, עשה הכל שלא תתפרק המשפחה, ואפילו אם אתה צריך לוותר, ולוותר ולוותר.
כי הכל כדאי, כדי להשאיר משפחה שלמה. וזכור עוד מקרא שכתוב “ברצות ה’ דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו” – ואויבי איש אנשי ביתו. עשה תשובה אמיתית, ואולי יעזור.
ואם אחר הכל, אתה רואה שאין מה לעשות. תקבל גם את זה, כי הכל ממנו יתברך לטובתו של האדם, אם לכפר עוונות, אם לתקן מה שבעבר, ואי אפשר לידע חשבונות שמים.
חזק עצמך ואל תפול ברוחך, וה’ יהיה בעזרך.

הטבעות וכל התכשיטים שנותן כמתנה לפני החתונה – אין בזה הגבלות, הכל כפי רוחב ידו ואפשרויותיו.
אבל הטבעת שמקדש בה – יש להקפיד שיהיה ללא יהלום (או אבל יקרה אחרת), ויש עדיפות ע”פ הקבלה שתהיה בצבע כסף (אפשר גם זהב לבן).

מי שמחלל שבת הוא אינו מאמין באלקים ובודאי שאינו מאמין במעשי בראשית. הקב”ה אינו מעניש. העונש בא מאליו כמו מי שמושיט ידו לאש שהיא נכוית. ובכל זאת – בשמים מתחשבים הרבה אם המעשה נעשה בשוגג או מחוסר ידיעה או בגלל החינוך שקיבל וכדומה.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1094).}