מנין פועלים
אם אפשר להתפלל אחר כך אפילו ביחיד, עדיף יותר, ואם לא אפשר להתפלל פועלים בשעת הדחק כזאת.
בס"ד הנה בחלק מסידורי הספרדים בפרק במה מדליקין הנוסח הוא "המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני גוים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, ומפני החולה שיישן, פטור.". ואילו הנוסח במשניות הנדפסות ובבבלי ובירושלמי בסיפא הוא: "ואם בשביל החולה שיישן, פטור". ולא כתוב מפני (וכן הוא בסידורי האשכנזים והתמניים). ואחר העיון נראה לי לכאורה שנוסח "בשביל" הוא המדויק. שכן גוים ליסטים ורוח רעה הם דברים שמחמתם האדם מכבה את הנר ולכן כתוב לשון "מפני", כלומר האדם מכבה את הנר מפניהם. אך לגבי החולה שישן, מי שמכבה את הנר לא עושה זאת מפניו אל לצרכו, ולכן כתוב בשביל החולה, ולא מפני החולה. וכמו שבדיבור יהיה יותר מדויק לומר "כיביתי את הנר בשביל החולה שיישן" ולא מדויק לומר "כיביתי את הנר מפני החולה שיישן". ומצאתי לזה הוכחה בירושלמי, שר' יוחנן לגבי סכנת דרכים משתמש בלשון "מפני" ולגבי כבוד אמו הוא משתמש בלשון "בשביל" ירושלמי נזיר פרק ז הלכה א': "מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה אתא ושאל לר' יוחנן מהו לצאת אמר ליה מפני סכנת דרכים צא ואם בשביל כבוד אמך איני יודע"
דברי כת”ר נכונים ונכוחים, ואכן בסידור איש מצליח כתוב בשביל החולה שיישן.