מנין פועלים
אם אפשר להתפלל אחר כך אפילו ביחיד, עדיף יותר, ואם לא אפשר להתפלל פועלים בשעת הדחק כזאת.
לכבוד הרבנים ה' עליהם יחיו וכטס"ו אכי"ר. משתדל אני מאוד להזהר בדקדוק הלשון בתפלה דגש חזק, דגש קל, רפה, תנועה גדולה, תנועה קטנה וכו' וכו' ותמיד הייתי מתפלל תפלת עמידה מעט בקול (כדעת מרן זלה"ה) וכך יכולתי להקפיד בכללים הנ"ל. והנה ראיתי למרן רבנו יוסף חיים מבבל זלה"ה בספרו בן איש חי (פרשת משפטים) שהביא בשם מהרח"ו זלה"ה כמדומה, שהתפלה צריכה להיות בלחש גמור, רק בתנועת השפתיים בלבד כך שאפילו אזניו לא ישמעו, שאם משמיע לאזניו אזי תפלה כזו המקטרגים לא מניחים אותה וכו'. ומאז אני משתדל לנתפלל כמו שכתב אך דא עקא ששמתי לב שכמעט בלתי אפשרי להקפיד בכל הכללים הנ"ל שכן אם איני משמיע לאזני אזי אין הבדל בין דגש חזק לקל ואין כמעט הבדל בין תנועה גדולה לקטנה וכו'. על כן אני בא לשאול מה הדרך ישכון אור, להתפלל מעט בקול ולהרוויח את ביטוי המילים כתקנן או שמא להתפלל בלחש כדעת רבותינו המקובלים נ"ע. יורוני המורים ושכמ"ה.
גם לדעת המקובלים אין זה מוסכם ורבים הם הסוברים שיש להשמיע לאוזניו, ואמנם כ”כ הבא”ח בשם מהרח”ו, אך מצאו שהמהרח”ו עצמו במקום אחר כתב הפוך, ע’ בכ”ז בשו”ת יצחק ירנן (ח”א סי’ כ”א). ולכן היות ולפי הפשט צריך להזכיר, ולפי הקבלה ג”כ יש אומרים להשמיע לאזניו, כך ראוי לעשות. וכן מורה מרן שליט”א.
ובפרט שכאשר לא משמיעים א”א לבטא את האותיות היטב, כמו שהערתם לנכון. וכדבריכם כתב בספר עטרת צבי על הזוהר (פרשת ויקהל דף ר”ב ע”א).