חזרה בתשובה על חיבור לאפליקציות לא כשרות בפלאפון

את לא יחידה בזה, דעי כי בדורנו רבים העוברים עניינים כאלו, אם חרדות אם דאגות, אם לחצים וכיוצא.

אף שאדם מעצמו צריך להשתדל להוציא מלבו את כל זה, כי לא יוסיף לו כלום ולא יעזור לו מאומה, הדאגה מפני הדאגה, מוסיפה דאגה, והרוגע והשלווה והשמחה, יסירו את הדאגה. 

יש ללמוד ספרים המחזקים באמונה ובטחון ושמחה. עם זה, צריך ללכת למטפלת הבקיאה בתחום אם המטפלת שאת נמצאת עמה אינה עוזרת לך, יש לנסות אשה אחרת, או רופאה. אפשר שימליצו על כדורים לתקופה מסוימת, אם לא תהיה ברירה, אפשר להשתמש בזה בינתיים, כי ההכרח לא יגונה. אבל אין להישאר כך.

פעמים שטיול במקום נוף וים וכיוצא, יכול לעזור, לעשות דברים שמקילים, אבל עם זה לטפל אצל מומחים.

וה’ יעזור וישלח רפואה שלימה בקרוב!

אם הוא לא ידע עליך, המחילה שביקשת הועילה, ותיזהר מכאן ולהבא. יישר כח!

כל זמן שאתה עוסק בלימוד המסכת , נחשב הכל כפעם אחת. לפיכך תוכל לומר את הנוסח של הדרן עלך והקדיש פעם אחת בלבד  כאשר תתחיל את המסכת כולה מחדש  ותסיים שוב , אז תחזור לומר את נוסח ההדרן עלך והקדיש פעם נוספת

מסכת תענית או מגילה  אם רוצה מסכת קצת יותר ארוכה וקצת יותר עיונית אז תלמד מסכת ביצה

מרן שליט”א לא התכוון לומר שרבי כלפון דיבר על ציונות לפני אלפיים שנה, אלא שבכותבו ציונות חשב שהציונות הקיימת היא אותה ציונות של ריה”ל.

כל עוד אין הכרח שיעברו איסור אין בזה “לפני עור לא תתן מכשול” (עיין בשו”ת יחו”ד ח”ג סי’ ס”ח).

ועיין שולחן ערוך סימן קסט ס”א ובהערת איש מצליח מס’ 3 שם בשם מרן ראש הישיבה שליט”א ובהערה שבסוף הספר

אם אתם שואלים האם מותר לכם לטוס לחו”ל, אז התשובה היא בצורה כללית אין לנסוע לחול ללא צורך חשוב אולם במקרה שלכם אפשר שיש להתיר כדי לנפוש ולהירגע. וזו בריאות הנפש. עם זאת ייתכן ואפשר למצוא בארץ  מקומות נופש מצויינים ובמחירים סבירים ואז בוודאי שיש להעדיף אפשרות זו.

אם מה שהם לא מאשרים לה זה נוגד את החוק אז אתם יכולים להערים עליהם כיון שאת הימים המגיעים לכם אתם נוטלים .  אבל אם זה לא נוגד את החוק למרות שמקובל בחברה לתת חופשים כאלו אי אפשר לכפות את המעביד  לתת לכם חופשה זו . ולכן היות שהוא הודיע לעובדים שאינו מעוניין לתת ימי חופשה אסור להערים עליו

דעת מרן ראש הישיבה שליט”א שכדאי לכל בחור ישיבה לומר בישיבה ברכת האורח

עיין בשו”ת יחוה דעת למרן זצ”ל ח”ה סי’ נ”ז שמותר לצאת לצרכים הבאים: לצורך פרנסה או סחורה, ללמוד תורה, לישא אשה, ללמד ילדי ישראל בגולה תורה. וכ”ז ע”מ שלא להשתקע בחו”ל, רק לזמן מה. ואסור לצאת סתם לצורך טיול אף לא לזמן מועט. וע”ש בהערה שאף בשביל לצאת להשתטח על קברות צדיקים בחו”ל יש להקל.