א. קודם כל אין להקל לאכול ולשתות כלל לפני תפלת מוסף בלא קידוש אם לא במקום הצורך. ב. הזמן שבו יוצאים המתפללים לשתות, בחזרה או בקריאת ספר תורה או ההפטרה צריכים להיות בבית הכנסת ולא לצאת (אם לא לצורך להתפנות או צורך גדול). ג. השותה אלכוהול ואין דעתו מיושבת עליו אינו יכול להתפלל (שלחן ערוך סי’ צ”ט), וא”כ איך יוכלו להתפלל אח”כ מוסף. ד. אין להכנס לבית הכנסת כאשר אדם שתוי, זה זלזול בכבוד בית הכנסת, וכל שכן אם גם מפריעים לתפילה כאשר ציינתם בשאלתכם.
ובפרשת השבוע (פרשת שמיני) מסופר שמתו בני אהרן, ויש אומרים שהוא משום שנכנסו שתויי יין למקדש, ואף מיד אחר כך הצטווה אהרן “יין ושכר אל תשת בבואכם אל אהל מועד”, ודבר בעתו מה טוב שיתחזקו הקהל הקדוש בענין זה בפרשה זו.
ואני בטוח כאשר תביאו לידיעת הקהל הקדוש על כל התקלות הנ”ל יחזרו בהם ויפסיקו ממנהג זה.
לצערנו איננו יכולים להעביר את השאלה למרן ראש הישיבה שליט”א. המקור למה שאנו מזכירים לשון רבים בתפלות הוא מהגמ’ ברכות (דף ל’ ע”א) לעולם ישתף נפשיה בהדי צבורא. ופירש”י שמתוך שאדם מזכיר את הצבור תפלתו נשמעת. ע”ש. וזה דומה למה שאנו מתפללים בצבור שבזה תפלתנו נשמעת יותר. ולכן בזה שאנו מזכירים צבור לא מוכרח בכלל שאנו מכוונים על כל ישראל, אלא כמ”ש כת”ר על הסובבים אותנו ובני משפחתנו וכיו”ב, ובזה אנו משתפים את עצמנו עם הצבור. ואמנם יתכן שיהיה מי שאוהב את עם ישראל וכאשר מזכיר לשון רבים מכוון על כולם, אך רוב העולם אינם כן, לכן יש ענין להזכיר במפורש גם את כל ישראל.
גם לדעת המקובלים אין זה מוסכם ורבים הם הסוברים שיש להשמיע לאוזניו, ואמנם כ”כ הבא”ח בשם מהרח”ו, אך מצאו שהמהרח”ו עצמו במקום אחר כתב הפוך, ע’ בכ”ז בשו”ת יצחק ירנן (ח”א סי’ כ”א). ולכן היות ולפי הפשט צריך להזכיר, ולפי הקבלה ג”כ יש אומרים להשמיע לאזניו, כך ראוי לעשות. וכן מורה מרן שליט”א.
ובפרט שכאשר לא משמיעים א”א לבטא את האותיות היטב, כמו שהערתם לנכון. וכדבריכם כתב בספר עטרת צבי על הזוהר (פרשת ויקהל דף ר”ב ע”א).
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.