פסוק לשם הסגולה
העיקר לאומרו בתפלה וא”צ לזכור בעל פה. (יש לדון כשאומר הפסוק בעל פה מצד דברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרם על פה – ומ”מ העיקר להקל בזה כמ”ש ביבי”א (ח”ט או”ח סוף סי’ יג).

שלום הרב לגבי הסגולה שלא ישכח שמו ליום הדין שצריך פסוק שמתחיל בשמו ונגמר בשמו האם חייב פסוק רק בעניין שבח ותפילה על מנת שהסגולה תפעל?או כל פסוק?כי קראתי בספר אז נדברו" חלק ד סימן מה שאלה עוד דבר אחד אשאל במה דנוהגים לומר בסוף שמו"ע פסוקים לשמות אנשים והוא ע"פ השל"ה, אבל צ"ע למה אין זה הפסק דאסור להפסיק באלקי נצור זולת מה דמותר בק"ש, וסתם פסוקים לכאורה ליהוי הפסק, ובשלמא הנהו פסוקים שהם דרך תפלות ובקשות ניחא דהלא רשאי להוסיף לבקש מה שירצה אבל כמה פסוקים אינם מענין זה ולמה לא חשוב הפסק. והרב ענה לו מה שיש אומרים פסוקים לאחר שמו"ע ע"פ השל"ה ע"פ סגולה, כ"ת שליט"א בעצמו כבר הרגיש בגדר הדבר. כי אם כל האמירה היתה רק בשביל סגולה הי' צודק אבל נ"ל שהסגולה הוא אם אומר בתור תפלה דוקא וגם פסוקים של שבת שם תפלה ע"ז.וגם בספר רבבות אפרים חלק ג סימן פג אמירת פסוק לשמו בסוף שמו"ע אין זה הפסק תלמידי אהרן כץ נ"י שאל מדוע כשמזכיר שמו בסוף אין זה הפסק. ונ"ל דזה דרך תפלה ובקשה ופסוקי שבח ויש ע"ז שם תפלה. ועיין אז נדברו ח"ד סימן מ"ה, ושכתב: שהסגולה היא אם אומר בתור תפלה דוקא וגם פסוקים של שבח של תפלה על זה, עכ"ל.
עי’ ביביע אומר ח”ט (או”ח סי’ יג) שאין לחוש מצד הפסק אף שאומרו קודם “יהיו לרצון” האחרון. וכ”כ מר בריה דרבינא בהלכה ברורה (ס”ס קכ”ב). ולעניין שהסגולה “תפעל” – משמע שמועיל כל סוג פסוק).