"כל העת אתם מאשימים אותי בגרימת עוול לאבא" המשיכה טענת יוסף להלום "אם אתם כל כך דואגים לאבא, אם חוששים אתם ש’בראותו כי אין הנער ומת’, אולי תסבירו לי היכן היתה דאגתכם זו לפני עשרים ושתים שנים כאשר אתם בעצמכם מכרתם אותי למצרים

א. להתרחק משנאת חנם ומחלוקת. ב. הגאון רבי

שאלה יפה, [אבל לא הבנתי מה שרמזת לא"ר

א. יש מצות מורא, שלא לישב במקום הקבוע

הנה לשון ר"ח כך הוא: א"ר פפא האי

איסור ממשי ודאי שאין. רק יש חוששים. ועיקר

א. מי שיתבונן בפאות הנמכרות בימינו יראה שטעמי

מרן שליט"א לא גילה להדיא דעתו הרחבה בזה 

כוונת המאירי שהחכמים שאחרי הגאונים נתכונו בתואר "רבנים"

כאשר עלו ראשון ושני ישראלים אסור לעלות אחריהם

הערתך נכונה וישרה והמעשה הובא בשלמותו גם בירושלמי

אזכרה אפשר לעשות בחול המועד, ואפילו בשבתות וימים

כתב ספר חרדים (פרק י"ב אות י"ח) שמלבד

פשוט, הקב"ה הטיל עליו פחד כמ"ש במדרש תנחומא (פרשת

לכתחילה אסור להעלות לקרוא בתורה ילקו"י סימן קמ"א

יאמר שוב קדיש תתקבל אחרי ובא לציון. הואיל

מועיל (עיין בשו"ת שמחת כהן מהד"ב חאו"ח סימן

כוונת מרן הש"ע (סימן ש"ח ס"ב) שכתב שאין

כנראה הכוונה לשש שעות בין בשר לחלב, ובאמת

בהמשך לשיחתנו בטלפון שביארת שאין ידיעה ודאית שמחללים