יש אומרים שמותר לכתחילה להתפלל ולברך בראש מגולה

נ"ל שהפשט הוא שהתנא משתמש במשלו בדברים המפורסמים,

1. אחר תפילת שחרית והקינות שמסיימים סמוך לחצות

על פי הפשט מותר לאכול ולשתות אף אחר

חייב לכוון באבות. ומ"מ החיוב הוא רק על

אין לומר תחנון בשבתות וימים טובים וכיו"ב. ובספר

א) הכלל בענין זה הוא, אם דרך לעמוד

אם המורה או ממלאת מקום לא התכוונה לשם

בתונס ובג'רבא נהגו שהכהנים מתחילים "יברכך" והחזן אחר

נראה הכוונה שמנהג זה לא נתפשט בין כלם

פשט הדברים דבסעיף י"ג לא מיירי שהם רואים

1. נראה כוונת השאלה, האם פירות הדר דינם

אור חדש נגה והאיר לעבר עולם התורה עם הופעתו של הספר הנפלא "דרכי העיון" * מאמריו המפורסמים של מרן ראש הישיבה שליט"א בדרך הלימוד, ששימשו לפני כשלושים שנה כמורי דרך בקרב ציבור בני הישיבות והכוללים, הצטרפו למאמרים חדשים, והופכים עתה לספר * רשמים ראשונים מהדרך והעיון * מדוע העתיקו בניו של הגר"א את הקדמתו מספרו של מרן החיד"א שהודפס קודם לכן? * מה הקשר בין ‘דרכי העיון’ להגעתו של מוה"ר הגאון ר’ משה לוי ללמוד בישיבה * וגם: מתי קרה שמרן ראש הישיבה למד וסיכם את חידושי רבי חיים מבריסק?

המיוחד שבספר ארים נסי על מסכת גיטין

אחד ממנהגי הספרדים הוותיקים, אשר נוהגים לזלזל בהם בדור האחרון, הוא כיסוי הראש לבנות רווקות בשעת הזכרת השם. כבר מלפני מאות בשנים, מנהג הספרדים בזה היה שגם הבנות הרווקות מכסות ראשן לפחות בשעת התפלה.

קריאת פסוקים מתוך המגילה עם התלמידים, מעלת טעמי