א. פרשת בראשית היא עיקרי האמונה. ב. צריך

ב. הבעל שם טוב ורבי שניאור זלמן בעל

מידותיו המיוחדות של הרב בן ציון אבא שאול

מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ

 

תפקיד כיום: רב מושב זמרת וראש מוסדות "אהל משה" (הכוללים גני ילדים, ת"ת לבנים, בי"ס לבנות, וישיבת "ברכת ה’").

תפקידים בעבר: כארבע שנים רב בית כנסת טריפוליטאים בקרית הרצוג, ואח"כ שנתיים ר"מ בישיבת "נתיב השבים" בבארר שבע.

כמדומני שכבר מצינו את העניין (ועיין בעלון בית

הסיבה לשריפות וההצתות שהיו בשבוע האחרון בכל הארץ

הדוגמא מחתונות של חילוניים- רחוקה מאוד מהנדון, הרי

באיזה דברים אין הבכור נוטל מהם פי שניים?

1. באופן עקרוני הצדק עם כבוד תורתו ויותר

מרן ראש הישיבה שר התורה כפשוטו, “יחיד הדור

מדוע אין שום פרי או ירק בצבע התכלת?

מניין שפעם השפה הארמית הייתה שפה בינלאומית? |

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה. 

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

ארץ ישראל נוחה להיכבש כארבע אמות – ראינו

א. באפן כללי נראה לי כעת שהצדק עמך,

ראשי פרקים: גלות עשרת השבטים, שיטת המלחמה של

1. לפום ריהטא דבריך נכונים בהבנת דברי הכלבו