בספר מלכי תרשיש, בערכו, כתב שנפטר בשנת תרי"ג

רבנו אברהם בן הרמב"ם כותב בפירושו על הפסוק

תיאור מרתק מחייו של אברהם אבינו | טבעוני

ותשאל גם איזו ברכה יש כאן?! אבל אברהם

אם אין סיבה מיוחדת להעלות את החתן לרביעי,

אכן ברית בין הבתרים היה בגיל 70, ואברהם

מגדולי רבני ג'רבא, ושימש כראב"ד ברובע הגדול בג'רבא.

אילו המלה היתה מתייחסת ל'בני אברהם', היתה צריכה

ידוע לנו על חכם גדול בג'רבא, חריף ובקיא,

רבי משה חיים סבו של הרב בן איש

הרב כף החיים (שם אות ז') ג"כ הביא

אצל משה רבינו במכת כינים החרטומים הודו: אצבע

בבית הכנסת של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף

1. היו אומרים בין בחול ובין בשבת. ולרבי

בגמרא ברכות שם (דף י"ג עמוד א'), מתיב

גדולי רבני תוניסיה לפני כמאתיים שנה אשר האירה

א) תראה בס' ברית כהונה מערכת החי"ת חתן.

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.

אף כאן נזקקים אנו למבטו הזך של רבי אברהם בן הרמב"ם: המעפילים לא שמו לב לנקודה שחטאם בפרשת המרגלים לא היה בעצם ההשתדלות, כי אם בכך שהגיעו לזה, ואחר שהגיעו, לא שייך להפכם למאמינים כפייתיים. כרגע הם בדרגת בטחון פחותה יותר וההשתדלות לגביהם היא חיוב. במצב זה, להתנהג כבוטחים הרי זה נחשב כהוללות והסתמכות על נס, לכן אסר עליהם משה לעלות. וכאשר עלו, הכתוב מגדיר את מעשיהם בחריפות "ותזידו ותעלו ההרה" (לקמן יד, מג). וכשם שנענשו על חוסר בטחונם במרגלים, באותה מדה נענשו על בטחונם המופרז במעפילים, כי "לא כל הרוצה לטול את השם, יבוא ויטול" (ברכות פרק ב’ משנה ח’).

דברי הרמב”ם על השקר של הנצרות והאסלאם שהושמטו

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

שלום וברכה באמת הרב הגדול זצ”ל בשו”ת איש