כך מנהגנו פשוט בישיבה כי אחר הכל הם

יש חילוק בין טעמי ההיתר, ההיתר בסימן של"ח

לימוד קריאת ההפטרה בדקדוקיה ובטעמיה

קריאת ההפטרה בהטעמה וניגון מיוחד

א. יש נגינה שונה לרביע גדול רביע קטן

דברי התעוררות לאמירת תיקון חצות בימי בין המצרים

הפיסוק הנ”ל הוא ע”פ פיסוק הטעמים, שלפי כללי

בודאי שהניגון חשוב, ואם מקפידים בשירים בטלים לשיר

אני רואה בשעה שהחזן אומר “שמע ישראל”, הציבור

מרן ראש הישיבה שליט”א בספר סנסן ליאיר (עמ’

שלום וברכה, אכן גם מנהגינו לעשות ניגון מיוחד

נוהג מעניין היה למלך באותה מדינה. מפעם לפעם היה לובש בגדי אזרח פשוטים ויורד אל העם בלי להזדהות. מסתובב היה ברחבי מדינתו ותוהה מקרוב על חיי נתיניו. באחד מהלילות עבר על פתח ביתם של העניים המזמרים ונמשך אחר קול ניגוניהם העליזים.

מדוע המתין הקב”ה עד שיגיע יעקב לחרן, ורק אז עוררו להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו, מדוע לא עוררו מיד כאשר עבר שם בראשונה, וכך ניתן היה לחסוך את הצורך בנס גלוי של קפיצת הדרך?

לזה חכינו! אורה – זו תורה (מגילה ט”ו ע”ב)

מגילת אסתר מאירת עינים מדוייקת ומבוארת בהוצאת “מכון הרב מצליח”

א. “הניגון והריקוד". ב. להזהר בדפים שצריכים גניזה.

א. “הניגון והריקוד”. ב. להזהר בדפים שצריכים גניזה.

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.

אחד מארבעים ושמונה קנינים שהתורה נקנית בהם הוא "המכיר את מקומו". בעל ה"שם משמואל" זצ"ל לומד את חשיבות קנין זה מהדגלים שהיו לעם ישראל במדבר, והפרידו בין מחנה למחנה כדי שכל אחד יכיר את מקומו ואת שבטו

צביעת שערות לצורך שידוכין | ירושלים – שיאים

איך משה רבנו קרא לבנו על שם אליעזר

שינוי השעון לשעון קיץ | שואלין ודורשין בהלכות

החובה לקבל אחריות | ניגון בברכת כהנים |

  ו. הגאון הרב שמואל אוירבאך זצוק”ל.  ז.

לענ"ד לא זו הדרך, אלא יאמר מסירת מודעה