מדברי מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל ביביע

1. מקור הדברים מספר עבודת הקודש (אות קל"ג)

לכאורה הרוצה לענות אמן יכול לענות גם כשהחזן

אם אמר כמה תיבות מהפסוק קודם שם ה'

לדעת הסוברים שאפשר לענות אמן על ברכת ההלל

1. בסוף תפילת העמידה בין יהיו לרצון הראשון

אם בולע מלים או לא נוטל ידים כמו

גם בשידור ישיר אין הקול נשמע באמת באותו

אם אינו משנה משמעות, מותר לענות עליו. על

לא.

מותר. אבל אם כוונתו לצאת ידי חובה בברכה

הסיבה שאין לענות אמן אחרי הבשמים ומאורי האש

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

השבת יש לנו פרשת “זכור”, ולדעת מרן וכמה

בקדיש אומרים “לעילא מן כל ברכתא”, מן-כל שתי

נושאי השיעור א. קריאת תהלים. ב. להרבות בצדקה. ג. להדפיס

א. מורנו הרב רבי כדיר צבאן זצ“ל. ב.

א. מי שעומד בתפלה ושומע ברכת כוהנים רשאי

דין הזכרת שם השם לבטלה בלשון לעז I

 ח. ההלל וקריאת התורה בחנוכה. ט. זמן רבינו

אפשר לענות אמן

מי שהכין בערב שבת יאכל בשבת| מי שהכין