הלכה יומית (רביעי) – “לעילא מן כל ברכתא”

בקדיש אומרים “לעילא מן כל ברכתא”, מן-כל שתי מלים. אמנם רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל, כתב לומר לעילא “מכל”. אבל רבי יוסף חיים בבן איש חי הביא דבריו ודחה אותם, כי צריכים להיות עשרים ושמונה מלים מ”יהא שמיה רבא” עד “דאמירן בעלמא”, ואם תאמר “מכל” חסר לך. ורבי שמואל ויטאל הרגיש בזה, ואמר שאפשר לצרף את המלה “ואמרו” אמן. אבל הרב עובדיה התפלא, איך אפשר לצרף “ואמרו”, הרי הוא אומר לציבור לענות אמן. ואם תצרף ואמרו אז תצרף גם “אמן”, כי מה זה “ואמרו” לבד?! אלא מוכרחים לומר שיהא שמיה רבה עד בעלמא זה עשרים ושמונה מלים. ולכן צריכים לומר “מן כל”.

חסיד אחד כתב לי שהוא הולך תמיד בעקבות הבן איש חי, ופעם הוא היה באיצקוביץ’ ובעשרת ימי תשובה אמר כמנהגם “לעילא לעילא”, אמרתי לו: אם אתה אומר “לעילא לעילא” זה עשרים ותשע מלים. אמר לי כמה פעמים: “יש לי סוד”. אמרתי לו: תגיד לי מה הסוד. אמר לי: הסוד הוא שאני אומר בעשרת ימי תשובה לעילא לעילא “מכל”. והסוד הגדול הזה מצאתי אותו בכף החיים.

לכן כל השנה צריכים לומר “מן כל”. אבל מי שמתפלל עם האשכנזים וחייב לומר קדיש בעשרת ימי תשובה, והם אומרים “לעילא לעילא”, באותו הזמן יגיד “מכל”.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉