ידועים דברי מרן הרב עובדיה זצוק"ל, שהעולה לתורה חייב לקרוא עם החזן, ואין כאן דין שומע כעונה. האם יש להמנע לפי זה לענות אמן על ברכתו של מי שיש הסתברות גבוהה - שאינו מודע להלכה זו, ואינו קורא עם הש"ץ, וכמו שאין אנו עונים אמן על ברכת ההלל של ראש חודש של אשכנזים, או ברכת "על מצות תפילין" - שלהם, מצד ספק אמן יתומה. [וזכור לי שמביאים משמו של הרמב"ם -שכמו שמספק לא מברכים - כך לא עונים אמן על ברכה מסופקת] או במילים אחרות: האם יש כאן חשש ברכה לבטלה?
לדעת הסוברים שאפשר לענות אמן על ברכת ההלל בראש חודש שמברכים האשכנזים (עיין בברכת ה' חלק א' פרק ו' סעיף י"ב), גם כאן יכול לענות. ואפילו למרן הגר"ע יוסף דפליג, יתכן וכאן מודה, אחר שבמקומות שנוהגים לעלות גם כאלו שאינם יודעים לקרוא עם החזן (ויש מקומות רבים שנוהגים כן) – רשאים לסמוך על מנהגם אפילו לכתחילה, וכן בשאר מקומות אם כבר עלה לתורה, אין מורידים אותו כדי שלא לביישו (כמבואר כל זה בספר הלכה ברורה חלק ז' סימן קל"ט סעיף ב'), וא"כ יתכן ויודה דעל כל פנים אמן רשאי לענות. ובפרט היכן שאין זה ברור שאינו קורא עם השליח ציבור.
התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.
אדרבה, דעת מרן ראש הישיבה שליט”א להלכה כוותך לברך על הים התיכון עושה מעשה בראשית, וכמו שכתב שם: ומי שרוצה לצאת ידי כל הדעות יברך על הים התיכון עושה מעשה בראשית וכו’. ע”ש. ומ”ש להביא ראיה מהגמ’ הוא רק לסייע את פסק מרן וליישבו ולא לתפוס כמותו להלכה. ובזה מתיישב גם מה שהקשיתם כיצד אפשר להביא ראיות מהגמ’ נגד הרא”ש, והתשובה שלא באנו להכריע ע”י זה אלא רק לסייע וליישב.
הדברים נכונים שאומרים בלשון הווה כמו פלוני עוזר לי, אבל זה דוקא כאשר אומרים רק את ההווה ובו כוללים גם את העבר והעתיד, אבל כאן שמזכירים את העבר והעתיד אדרבה נראה יותר נכון להזכיר עבר ואח”כ הווה ואח”כ עתיד.
כאשר זה בתחילת משפט יהיה בסגול ומלעיל, וכאשר זה סוף משפט יהיה בפתח ומלרע. לדוגמא: ויאמר ה’ אל משה לאמר (במדבר ט”ו ל”ז)- בסגול ומלעיל, ויברך את יוסף ויאמר (בראשית מ”ח ט”ו)- בפתח ומלרע. ויש מקרים שבהם יש עצירה ולכן אומרים בפתח, אך לא ברור כ”כ שהוא בעצירה ואפשר להתבלבל. כמו: ויאמר הלא אצלת לי ברכה (בראשית כ”ז ל”ו), ויאמר אנכי אעשה כדבריך (שם מ”ז ל’). ובהם צריך לשים לב אם הם פתח או סגול, כי לפי ידיעתי אין בזה כלל ברור לגמרי.
הוצאת ספר תורה בשני וחמישי אחרי התפילה לציבור שהתפללו כל אחד בנפרד
אי אפשר לעשות כן מכיון שכל הנאספים נפטרו בקריאה בתורה בבית הכנסת שהתפללו. ואפילו אם יצאו בשעת הקריאה לא יועיל, מכיון שכעת אין עליהם חיוב כי קריאת התורה היא חובת ציבור וא”כ אינם מחוייבים בה. תוכלו לבא לכותל אחרי שהתפללתם ולהצטרף למנין שקוראים בתורה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.