א. מנהגי בני אשכנז. ב. קופת החסד “תמכין

אם כוונתך שמתפלל הש”צ בקול והצבור מתפללים עמו,

מסתמא כוונתך על הים התיכון. ובזה יש דעות

כאשר משה יוצא לראשונה מארמון פרעה, לראות במה יוכל לעזור לאחיו הנאנקים תחת עול העבדות, הוא רואה לנגד עיניו שתי תקריות מצערות. הגאון רבי אליהו מאדאר זצ”ל (רבו של מושב איתן) בספרו “באר מים חיים” מאיר את אותן היתקלויות מזוית ראיה מיוחדת:

ע’ בכה”ח (סי’ קמ”ב סק”ב) שדעת מרן והפר”ח

מה שכתב נשכח מכ”ר וכו’ לא נשכח ממני,

עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד מהראשונים

    סימן א' – בענין תשלום ההורים

בחור ששתה יין בסעודת פורים עד שוכר.ה ובשכרותו

ספר פרי אליעזר לא זכיתי שיבוא לידי רק

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.

בספרו “נפש חיה”, מסביר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל

מרן גר"ע יוסף האריך להוכיח שדעת מרן הש"ע

כוונתך על מה שכתוב בשלחן ערוך שאסור לשתות

מ"ש להעיר על דברינו איך אמרתי שהספרדים לא

עיקר הסיבה היא לעשות שינוי בלחם של שבת

1. המשקל נתפעל (נתערב, נסתפק וכדומה) אינו מכלל

אם שפת הבריכה גבוהה ואין מים יוצאים ממנה

הזדמן לידי מאמר שהתפרסם באחד מכתבי העת של

מותר לכבס כרגיל בבין המצרים, רק בשבוע שחל

אם זה בשנה ראשונה, דהיינו שנפטר באדר בשנה

ספר קיצור שולחן ערוך כידוע אינו מקצר את

בני אשכנז נהגו שכל אחת מברכת (מור"ם בהג"ה

בדעת מרן הבית יוסף יש מחלוקת, ורבני אשכנז