הנך צודק, ההלכה היא שדין זה שייך דוקא

היא מין תרופה שהיו עושים מסממנים שונים, ביניהם

הרב המגיד שם כתב וזה לשונו: ומכל מקום

כבודו כותב: הדין הפשוט שאם הלוה כופר במלוה

1. תיבת "אלקינו" שבתחילת הברכה – הרי היא

לא היתה כוונת מרן זצ"ל שזו כוונת הגמרא

1. בחזו"ע עמוד מ"ח הרב זצ"ל מדבר על

1. כתב מרן ראש הישיבה שליט"א באור תורה

הלכה פסוקה בידינו בשלחן ערוך אבן העזר (סימן

בקושיא זו כבר עמד רבי מסעוד אלפסי בספר

1. הכוונה לספר טל אורות, ואינו ספר טל

א) חיוב קבורה מן התורה הוא רק באבר

1) רצוי וכן נוהגים. אך אין חיוב. כיון

מקור כלל זה בירושלמי (בבא מציעא פרק ז'

גרמא פירושו שעכשיו לא תעשה המלאכה עד אשר

נראה כוונת המשנה ברורה, שכל מקום שכל מקום

1. משום שלא ברירא ליה. כן הסיק הרה"ג

אם כוונתך שמתפלל הש”צ בקול והצבור מתפללים עמו,

הנותן מים בכמות גדולה שלא יתקשה בהמלך הבלילה

כתב מרן ז”ל (סי’ קמ”ב ס”א) קרא וטעה

– אחרי הכל “אגרות הקודש” הם ספר קדוש,

התרגשות בעולם התורה: אחרי שלשה עשורים של עבודה דקדקנית, הופך ה’משנה ברורה’ לספר הלכה למעשה המתאים גם לספרדים ועדות המזרח | בעבודה גדולה וחסרת תקדים, עמלו ת"ח ומו"צ לעבור בין רבבות פסיקותיו של מרן החפץ חיים, ולציין היכן שהפסיקה אינה תואמת לדעת מרן וגדולי האחרונים הספרדים | הפרויקט הכביר בו השתתפו עשרות פוסקי הלכה, החל באמירה אגבית של מרן בעל ‘איש מצליח’ וביוזמה היסטורית של בנו שהנציח את הרגע | הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד

ימות הגשמים בעיצומם ואיתם עמם שאלות שונות והבטים הלכתיים על מכלול של דברים המגיעים יחד עם הגשם.

אמנם אין איש המצפה ומייחל לראייתה אך עם זאת כאשר היא נראית בענן צצות להם שאלות שונות על ההתנהגות ההלכתית כלפיה.

ממתי הגיעה הקשת לעולמנו? מה מברכים עליה? מה הדין בקשת שאיננה בענן? כיצד מברכים אם אסור להסתכל? ברכה על חצי קשת? ואיך מצא רבי כלפון משה הכהן גם בקשת דבר טוב? והיתה לאות ברית.

1. לא ידוע על חילוק בין מנהג יהדות

כיון שזה צורך המועד מותר בשכר כמו מכולת