לפי היתרו של מרן מופת הדור להעמיד תבשיל לח על פלאטה בשבת טרם שנדלקה, ותדלק אח"כ על ידי שעון שבת - משום הכלל גרמא ומחלוקת הפוסקים. האם גרמא זו שייכת גם שנדלקה כבר הפלאטה, אך עדיין לא התחממה בחום שיד סולדת? ואף שפסק מרן (סימן שי"ח סעיף י"ד) שאין לתת תבשיל במקום שיכול להגיע ליד סולדת, שאני הכא שבחום הפלאטה כעת אין הוא שיעור יד סולדת, ורק כשתתחמם הפלאטה לאחר כמה דקות יהיה חום שהיד סולדת, וקיימא לן מלאכה אסור גרמא שרי. ושמא אין נחשב שנותן על מקום האש שעדיין לא הגיעה הנה, וזוהי גרמא וכל שרואה שאין שאין הפלאטה חמה יהיה מותר ליתן התבשיל בגרמא ומחלוקת הפוסקים אפילו שיגיע ליד סולדת. ושמא אפשר להסתמך על מה שכתב הגאון הרב משה לוי זצ"ל במנוחת אהבה (חלק ב' עמוד שסו) בהערות לענין תבשיל שהוא קרוש - ברגע שהניחו על הפלאטה אין מתחיל להתבשל מיד, רק לאחר שיופשר יתחיל תהליך בישול וזהו גרמא, וכן שנותן על פלאטה שלא התחממה באותו רגע ששם התבשיל, אין שום התחלת בישול רק לאחר זמן שתתחמם. ואם יהיה מותר דין זה - משמע שגם על פלאטה חמה שדלוקה מלפני השבת אפשר לתת עליה פח, ועל הפח לתת תבשיל שזהו גרמא שנותן על הפח שאינו חם, ורק אחר זמן מה שיתחמם יוכל לחמם את התבשיל אפילו בחום שהיד סולדת?