לימוד תורה בעיון
אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא ילמד כך? אדרבה זה הלימוד היותר טוב ומוצלח.
אולי יקבע איזה מעט זמן לבקיאות בתורה, וברוב הזמן יעסוק בתורה בדרך שהוא אוהב ומתחבר.
שלום וברכה, רציתי לדעת אם יש חשש במה ששואלים לרבי מחב"ד ע"י פתיחת ספר אגרות קודש ? האם יש בזה משום לא תנחשו ? משום תמים תהיה עם ה' אלוקיך ? משום קוסם קסמים ? משום דורש אל המתים ? ידועים דברי החיד"א (ברכ"י יו"ד סי' קעט וחיים שאל ח"ב סי' לח אות מא) שהזכיר עניין כעין זה, אך שם איירי בפתיחת ס"ת או תנ"ך שנכתבו ע"י נביאים, וסיים שם 'כי היא חיינו', וע"כ שזוהי הסיבה שלכן אפשר לסמוך ע"ז. וכמו כן, יל"ע לפי פלוג' הרמב"ם והראב"ד וכפי שכבר העיר בזה בשו"ת מלמדך להועיל (חלק א פרק לב סעי' טו). וכמו כן, לא דמיא לפסוק לי פסוקך (חולין צה.) שמבואר ברמ"א (סי' קעט סעי' ד) ובש"ך (שם) דשפיר דמי. ובאמת דעניין לא תנחשו ותמים תהיה כפי שביארו לנו חז"ל דוגמאות לאיסורים אלו, ממש דומים למה שנהגו העם. [וראיתי מביאים מספר שערי הלכה ומנהג (חלק הוספות סי' קי) מכתב מאת הרבי מחב"ד עצמו שמזהיר קצת בפתיחת ספרי קודש בכדי שתהיה השגחה פרטית לענייני חול, ע"ש.] אשמח לתשובה בדבר.
– אחרי הכל “אגרות הקודש” הם ספר קדוש, והפותחים בו – כוונתם לשמים, ויש להם על מה שיסמוכו, כעין פתיחת חומש או תנ”ך. וכ”פ במקור נאמן ח”א (סי’ תתקל”ז). ואין להרעיש נגד זה.
– אם נבוא לחוש בדברים אלו לשיטת הרמב”ם, יש לוש לאסור ג”כ לקרוא תהילים לרפואת חולה, וכמ”ש באורך בביאור הלכה (סי’ קע”טס”י). עש”ב. ובכל זה אין לך יפה מן השתיקה.