פירושו של הרב עדין שטיינזלץ על הרמב”ם |

א. חידושים ורמזים בפסוקי פרשת השבוע. ב. מסר

לעשות את הקידוש והכיבוד בעזרת נשים או מחוץ

דבריו של הגאון הרב חננאל הכהן שליט”א מסירות

הפשט הפשוט הוא שאין מקום אחר לאכול. (משנ"ב

כבודו יסביר לקהל שהרבנים הגדלים והענקים ע"ה שהיו

מידותיו המיוחדות | עידודו את תלמידי החכמים הצעירים

עשיית תשר”ת של מיושב בנשימה אחת | מדוע

“ואתם ידעתם את נפש הילד כי ילדים הייתם…”

טעותם של הפילוסופים בעבר במניין הכוכבים | “אם

מה עונים על השאלה – היכן היה אלוקים

היכן נתנו מתנות לאביונים גם לערבים? | תפילה

מה נעשה בכדי למנוע תאונות דרכים? | באיזו

לרגל שבת תענית דיבור שהתקיימה בישיבתנו שיעורו השבועי

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

כתב בספר אמונת חכמים להיזהר מאוד שלא תגרום

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

מהרש"א מהרש"ל ומש"ך לומדים על הסדר דיבור אחר

לא הבנתי מה שייך להוריד שיר או שני

בתפלת שחרית שכולם מתעטפים בטלית, ודאי שצריך טלית