Loading
Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 16773 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

טעם מוה"ר הרב משה זצ"ל לאסור הכנת צנימים בשבת

הנה טעמו של מוה"ר מנוח"א לאסור עשיית צנימים אינה משום שעושה שינוי מהותי אלא משום דהא דאין בישול בדבר שנתבשל וא"צ בישול כלל זהו משום שאין דרך לבשלו ועפ"ז חידש שלעניין צנימים שדרך לעשותם ע"י אפיה שאחר אפיה אין טעם להתיר משום שאין אפיה אחר אפיה וממילא לא דמי כלל לבישול שאחר אפיה שאחר הכל אין דרך לבשל דברים שנאפו וראוים לאכילה 

הגדרת כל שבמינו ניצוד

נראה שדברי הרב מנוח"א מקורם בלשון הרמב"ם שכתב (פ"י מהל' שבת הל' י"ט) הצד דבר שדרך מינו לצוד אותו חייב – כגון חיה עופות ודגים וכו' והסברא בזה נראה שכל מין שצדים ממנו הרי שהצורך בו שייך בשאר דברים הדומים לו כגון שצדים חיות משום עורם הרי ששיך זה בכל מיני החיות שיש להם עור, ובשאר שקצים ורמשים שמה שיש בו תולעת מן הסתם אין זה בשאר כגון אם דבורים נחשבים במיום נצוד אין נחשבים מין דבורים שיהיה במינם ניצוד אלא באלו שעושים דבש שהם מין דברים 

ההבדל בין רחיצת קטן בשבת ויוה"כ

הנה דברי הראשונים ז"ל מבוארים בגמ' (שבת קל"ד ע"ב) שפשטות הסוגיא משמע שמים שהוחמו מע"ש אסור לרחוץ בהם קטן כל גופו אם לא ביום ג' למילתו ע"ש וע"כ צ"ל דאיסור רחיצה בשבת אינו דומה לרחיצה ביוה"כ. דבשבת אסרו משום הבלנים שהיו מחממים בשבת וגזירה זו שייכת גם כשרוחץ אדם אחר. אבל רחיצה ביוה"כ אסור משום עצם הרחיצה ולכן בקטן שלא אסרו לו לרחוץ 

טלטול עציץ חי בשבת

 מותר לטלטלו ואין בו משום מוקצה אא"כ עומד לתלוש ממנו פרחים (או שעומד לריח ותולשים ממנו ענפי ריח) עיין מנוח"א (ח"ב פ"ד הל' ז' ובהערה 2 שם)

צורת הפתח בגדר שנפרצה

1. אין זה נחשב כצורת הפתח, שהרי אפילו אם המוט יש בו חלק גבוה וחלק נמוך והמוט השוכב מונח על המקום הנמוך הסתפקו בו הפוסקים ולמעשה מחמירים בזה וכמבואר במשנ"ב (סימן שס"ב ס"ק ס"ד) ע"ש, וכ"ש כאן שכל המוט מעל החוטים ואין לקוראם שמונח על גבי הקנים העומדים 

2. צריך להמתין עד שיצטננו כדין מחזיר בשבת ע"ג כירה שאינה גרו"ק שאסור ליהנות ממעשיו הרעים אלא במצטמק ורע לו שלא נהנה כלל שעומד בחמימותו כשעה ראשונה וכמבוארר בסימן רנ"ג ס"א וסימן רנ"ז ס"א ע"ש 

ביאור דברי מרן הש"ע במה שכתב על זמן הדלקת נר חנוכה

נראה דס"ל לאחרונים ז"ל ששקיעה שניה נקראת סוף השקיעה ביחס לשקיעה הראשונה הנראית לעניינינו, אבל הוא כולל את כל זמן בין השמשות. (לפי דרך ר"ת שקיעה זו היא הרגע שהשמש יוצאת מחלונה ונכנסת למקום שהוא מעל לרקיע ואורה נמשך אלינו דרך החלון ונעלם לאט לאט וכשנעלם לגמרי הוא צאה"כ וכל זמן זה נקרא שקיעה שניה) אלא כשאנו דנים על השקיעה שניה לשלול שקיעה הראשונה אנו קוראים לתחילת שקיעה שניה סוף השקיעה, שביחס אליה היא נקראת סוף שקיעה ולא שקיעה ראשונה. אבל מצד לשון סוף השקיעה אין בו הכרעה רק שמ"מ אם הוא נכתב בסתם, משמעותו לסוף השקיעה מכל וכל (ועיין עוד תוס' מנחות ב' ע"ב) ד"ה נפסל וכו' ואכמ"ל)

ומעתה אף שמרן ציין לתוס' שכתבו סוף שקיעה במשמעות שקיעה שקודם ביה"ש מ"מ הרי לא נתכון אלא לאפוקי שקיעה ראשונה אבל לא נחית אם בתחילת השקיעה או סוף השקיעה והאחרונים משמע להו בנר חנוכה שיש להדליקו בזמן שהחשיך לגמרי וכמו שמבואר בכמה ראשונים וכמו שביאר הב"ח ומשמע להו שסתם לשון סוף שקיעה שניה לאפוקי שקיעה ראשונה יותר משמע סוף שקיעה מכל וכל והיינו צאת הכוכבים.

ולפי האמור תבין שאין להקשות למה מרן לא כתב שלדעת הטור יש להדליק בצאת הכוכבים, שנראה שמרן בב"י לא נחית לזה אלא לבאר למה הוסיף על לשון הגמ' שאמרו סתם משתשקע החמה, וגם האחרונים לא ביארו כן בדעת מרן אלא ע"פ דברי הראשונים שכתבו כן. ואם היו יודעים שדעת רוב הראשונים אחרת היו פוסקים כן ומפרשים כן בכוונת מרן שלשון "סוף השקיעה" אינה מכריעה וכאמור. (מלבד הגר"א שנראה שמבין שלשון סוף השקיעה בסתם משמעות צאה"כ אלא שהוא חולק על מרן ודעתו כשאר הראשונים ע"ש ודו"ק  

האם מותר לפתח אתרים שיעבדו בשבת ?

גם באתרים בעלי מוצרים ייחודיים יש סברות להקל לפתוח (הוזכרו בספר דרך האתרים פרק ג'), אלא שלא כדאי לסמוך עליהן למעשה. ומכל מקום בנדון שלך, שאינך אלא עובד בחברה ואין אתה פותח את האתר בשבת, יש לסמוך עליהן להקל, ובפרט שהמדובר באיסורי דרבנן (מקח וממכר, הקלדת במחשב). ויש בזה עוד סברות להקל בשו"ת יבי"א ח"ב סי' ט"ו. וחלקם נכונות גם בנדון שלנו.

ונקוה שהקב"ה יזמין פרנסתך בנקיות ובריוח.

לשלוח מייל לפני שבת כשיקבל תשובה בשבת

אם המשיב מעבר לים הוא יהודי, צריך להשתדל לכתחילה לשלוח בפרק זמן סביר שיענה לפני שבת (ואם בכל זאת "מתעקש" לעבוד דווקא בשבת – אין עליך עוון).

אבל אם המשיב מעבר לים הוא גוי (או לפחות אינך יודע מי הוא), בזה א"צ לחשוש כלל למה שהוא משיב בשבת, שעל דעת עצמו הוא עושה.

הפעלה ידנית של קוצב חשמלי בשבת

לפי המובן מהשאלה המטרה של ההפעלה היזומה אינה להציל מפקוח נפש או איזו סכנה כיון שבלא זה פועל הקוצב מידי פעם ואין פעולה זו אלא לקצר את ההתקף. וא"כ נראה שיש לדונו כאיסור דרבנן שאינו מותר לצורך חולה שאין בו סכנה.

אמנם אם יש בזה הצלה מסכנה כגון שיכול להיות לו התקף בין פרקי הזמן ויבוא לידי סכנה וע"י פעולה זו מונעים את זה נראה שיש להתיר.

זוג המתארח היכן ידליקו נרות

אם גרים שם בקביעות וסמוכים על שולחן הוריהם הרי הם כבני הבית וגם אם מתארחים לזמן מה ועומדים לחזור לביתם לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל דינם כאילו השתתפו בהוצאות השמן ויכולים לצאת בהדלקת בעלת הבית. אמנם אם בחדרם יש חושך הרי צריכים לדאוג להדליק שם נר או מנורת חשמל ואם נכנס שם אור מחוץ לחדר כגון מפרוזדור או מחדר סמוך שוב אינם צריכים לכך.

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0 /span>
×
ArabicEnglishFrenchHebrew