שאל את הרב

לא יאכל וישתה אחר קריאת שמע שעל המטה (רמ"א סימן רל"ט סעיף א') אבל אם צמא מאוד או רעב מאוד מותר לשתות ולאכול עם ברכה ראשונה ואחרונה אך יחזור אח"כ לקרוא קריאת שמע (יחוה דעת סימן כ"א עמ' קי"ח)

יסיים אמן יהא שמה וכו' ולא יענה אמן עד שיסיים,
לדעת מרן הגר''ע שליט''א אמן של בריך הוא לא יענה אבל אם מאריך עד שהחזן הגיע לדאמירן בעלמא ואמרו אמן, יענה אמן זו.

גם באשה שייך איסור אכילה לפני התפלה.
וזה כאשר מתפללת בבקר
ואם קוראת ברכות השחר, מוקדם ומתפללת אחר זמן תפלה מותר לה לאכול אחר ברכות השחר.

א. אין שום צורך, אבל אחר גבינה קשה טושב לצחצח את השיניים לחומרא בעלמא
ב. אם ידעתם שזה מנהג, עשו התרת נדרים
ואם חשבתם שזה מעיקר הדין אין צורך צורך בהתרה
ג. לילדים בודאי אין להחמיר.

ונראה שכתבו רק דברים התלוים בכללים או דברים שקשים מעט על הלשון. אבל מלעיל ומלרע ניכר בקלות במקום הטעם ואין בו קושי כלל. אלא שבדורנו שכ"כ התנתקו לצערנו מלשון הקודש נעשה זה דבר שראוי להזהיר בו.

חשש התולעים בעלי התרד גבוה ואין ודאות שהתולעים הקטנים נימוחים יחד עם עלי התרד, ולכן צריך זהירות בזה מאוד.

א) זה מטעם שמלת מצוותיך בהפסק. וזה כלל של מפסיק.
ב) שם זה מטעם כלל הדומות. פי' שכל שתי אותיות דומות שהראשונה בשוא השוא נע. וכן יש כמה מילים כגון וללוי וללאה ובבואה.

מותר, שאינו שותה מהם אלא רק שוטף פיו.