אכילה אחר קריאת שמע.

באמצע חזרת הש”צ אסור לדבר, כמבואר בשלחן ערוך (סי קכ”ד ס”ז)

לא חייב לכרוע

אין להתפלל לפני זמן תפלה אם לא בשעת הדחק, ולכן כאשר אתה יכול להתפלל בזמן – עליך לעשות כן.

אומרים בצירי כשהמשנה מדברת על כמה קרבנות ואילו בקרבן עולה שהוא יחיד אומרים בחיריק.

הוא הפסיד אמנם תפילה במנין אבל הרויח לפחות שאמר קדושה בעשרה

כבר כתב בזה בכמה מקומות עיין במאמרים לירחון אור תורה (תשרי תשנ”ג עמ’ נ תשרי תש”ע סי’ ג הערה ב  תשרי תשע”ג סימן מ”ג וע”ע באורך בקובץ ויען שמואל חלק כ”ב (סי’ ס)

לא הבנתי למה שוכח, הלא הוא כתוב בסידור, ואם מתפלל מתוך סידור לא ישכח.

בודאי שיכולה.

יתכן שאתם צודקים שהיום לא כ”כ קיים חשש זה, ומכל מקום מאחר שחז”ל קבעו כן, לא משנים את ההלכה. ובכמה דברים כך הוא שהחשש השתנה ובכל זאת דברי חז”ל קיימים.

כמה בעיות יש במנהג זה לשתות אלכוהול באמצע התפלה:

א. קודם כל אין להקל לאכול ולשתות כלל לפני תפלת מוסף בלא קידוש אם לא במקום הצורך. ב. הזמן שבו יוצאים המתפללים לשתות, בחזרה או בקריאת ספר תורה או ההפטרה צריכים להיות בבית הכנסת ולא לצאת (אם לא לצורך להתפנות או צורך גדול). ג. השותה אלכוהול ואין דעתו מיושבת עליו אינו יכול להתפלל (שלחן ערוך סי’ צ”ט), וא”כ איך יוכלו להתפלל אח”כ מוסף. ד. אין להכנס לבית הכנסת כאשר אדם שתוי, זה זלזול בכבוד בית הכנסת, וכל שכן אם גם מפריעים לתפילה כאשר ציינתם בשאלתכם.

ובפרשת השבוע (פרשת שמיני) מסופר שמתו בני אהרן, ויש אומרים שהוא משום שנכנסו שתויי יין למקדש, ואף מיד אחר כך הצטווה אהרן “יין ושכר אל תשת בבואכם אל אהל מועד”, ודבר בעתו מה טוב שיתחזקו הקהל הקדוש בענין זה בפרשה זו.

ואני בטוח כאשר תביאו לידיעת הקהל הקדוש על כל התקלות הנ”ל יחזרו בהם ויפסיקו ממנהג זה.