מהו גדר החיוב של "קמחא דפסחא". האם החיוב הוא רק הצרכים המיוחדים לחג הפסח, שאינם שיכים בחג אחר, כמו- מצות, יין לארבע כוסות, מרור, וכיוצא בזה, או כל צורכי החג, כגון- סעודות לכל ימות החג, נרות למצוות הדלקת הנר בשבת חול המועד ובחג הראשון והשני, וכיוצא בזה. שאלה נוספת- מדוע רק לפני פסח קיים מושג של "קמחא דפסחא", ולא לפני חגים אחרים, כמו חג הסוכות.
כל צרכי החג הם בגדר קמחא דפסחא, ובאמת גם בשאר חגים יש חשיבות לשמח הנזקקים, וראה בזוהר הקדוש (יתרו פ"ח ע"ב) בכולהו שאר זימנין וחגין בעי בר נש לחדי ולמחדי למסכני וכו' ע"ש. אלא שבפסח הוצאות החג מרובות וכן הדין שאפילו עני המתפרנס מהצדקה ימכור מלבושו לד' כוסות וצריכים להרגיש בני חורין. ועיין עוד בתחילת הגדת איש מצליח.
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.
מקור הדברים הוא בגמ’ שבת (דף פ”ח ע”א) ושם מבואר שמה שקבלו ביראה בזמן מתן תורה קבלו עכשיו מאהבה, וא”כ אין הכוונה שחזרו בתשובה אלא שמי שכבר קיים את התורה עד עתה קבלה עליו מיראה וכעת מאהבה.
בשלחן ערוך (סי’ קכ”ט ס”ב) מבואר שמי שעלה במנחה של יוה”כ אין מורידין אותו מפני שהדבר ידוע שאין שכרות. ומזה נלמד גם לנ”ד כיון שהדבר ידוע שאין שכרות, אלא ששם תקנו שלא יעלה אטו שאר ימים לכן רק בדיעבד אם עלה לא ירד, אבל בנ”ד שלא תקנו כן יכול לעלות אף לכתחילה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.