מהו גדר החיוב של "קמחא דפסחא". האם החיוב הוא רק הצרכים המיוחדים לחג הפסח, שאינם שיכים בחג אחר, כמו- מצות, יין לארבע כוסות, מרור, וכיוצא בזה, או כל צורכי החג, כגון- סעודות לכל ימות החג, נרות למצוות הדלקת הנר בשבת חול המועד ובחג הראשון והשני, וכיוצא בזה. שאלה נוספת- מדוע רק לפני פסח קיים מושג של "קמחא דפסחא", ולא לפני חגים אחרים, כמו חג הסוכות.
כל צרכי החג הם בגדר קמחא דפסחא, ובאמת גם בשאר חגים יש חשיבות לשמח הנזקקים, וראה בזוהר הקדוש (יתרו פ"ח ע"ב) בכולהו שאר זימנין וחגין בעי בר נש לחדי ולמחדי למסכני וכו' ע"ש. אלא שבפסח הוצאות החג מרובות וכן הדין שאפילו עני המתפרנס מהצדקה ימכור מלבושו לד' כוסות וצריכים להרגיש בני חורין. ועיין עוד בתחילת הגדת איש מצליח.
מרן שליט”א שורף את החמץ ביום כי מנהג משפחת מאזוז מאז ומעולם לשרוף ביום, והרוצה להמשיך במנהגו לשרוף בלילה כאן בא”י – ראשי לעשות כן.
והדברים מבוארים בספר ה’ נסי ח”ב.
מותר. כתב מרן בשולחן ערוך (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו . וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג
ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ
א. המחלוקת אם זה נחשב מיחזי.
ב. אם יש להם כשרות טובה – אין הבדל. דעת מרן שליט”א ללכת אחר הנפח וכן דעת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל. [דברי מרן שליט”א מבוארים בהרחבה בספרו ה’ נסי ח”ב ע”ש].
אז חשבו ומצאו שזה יוצא בערך עשרים וחמשה שקל שלנו, פלוס המע”מ – 17
אחוז. אם אתה רוצה לעשות במחשב, תקח את המחיר ותכפיל אותו כפול אחד שבע
עשרה, אז מוצאים עשרים ושמונה שקלים, שלושים שקל.
חבל שאתה ממהר לכתוב בתקיפות: “זה אינו”, בשעה שאפילו לא טרחת לפתוח את הספר המצויין בהערה שם.
ולגופו של ענין, אכן בחזון עובדיה כתב להחמיר בזה, אך כשנשאל למעשה התיר, ואמר שבספרו הוא רק העתיק דברי הרמ”א כמות שהם. וזה הובא בשמו בספר מעין אומר.
זה אמנם נשמע קצת מוזר, ומי שירצה להתווכח יגיד שאין לסמוך על מעיין אומר וכו’. אבל הדברים נראים אותנטיים מאד. ומי שיעיין בסוגיא יראה שכך עיקר הדין לספרדים (וגם לאשכנזים לא פשוט להחמיר, לולא דברי הרמ”א). וכמו שהארכתי בזה בס”ד במחקרי ארץ ח”א סי’ מ”ד (נמצא באוצר החכמה, ומסתמא גם בחנות הספרים של הישיבה).
במתנות לאביונים יכול ליתן גם שוה כסף כמ”ש בטורי אבן (אבני שהם מגילה דף ז’ ע”א). ועכ”פ מסתבר שדווקא אם יכול להנות משובר זה ביום פורים. וכ”כ הגרש”ז אוירבך זצ”ל בהליכות שלמה (ח”ב פי”ט הכ”ג).
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.