אף כאן נזקקים אנו למבטו הזך של רבי אברהם בן הרמב"ם: המעפילים לא שמו לב לנקודה שחטאם בפרשת המרגלים לא היה בעצם ההשתדלות, כי אם בכך שהגיעו לזה, ואחר שהגיעו, לא שייך להפכם למאמינים כפייתיים. כרגע הם בדרגת בטחון פחותה יותר וההשתדלות לגביהם היא חיוב. במצב זה, להתנהג כבוטחים הרי זה נחשב כהוללות והסתמכות על נס, לכן אסר עליהם משה לעלות. וכאשר עלו, הכתוב מגדיר את מעשיהם בחריפות "ותזידו ותעלו ההרה" (לקמן יד, מג). וכשם שנענשו על חוסר בטחונם במרגלים, באותה מדה נענשו על בטחונם המופרז במעפילים, כי "לא כל הרוצה לטול את השם, יבוא ויטול" (ברכות פרק ב’ משנה ח’).

זה תלוי באמונת האדם, ואפשר להסתפק בזה ולא

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה| מה המרחק

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

להתפלל אבל לא להתייאש. כי אין אנחנו יודעים

קודם כל יש מה שנקרא “שכר הליכה”, על

00:00 – פתיחה 01:00 – מה זה בכלל

למה להרגיש שהמזל חסום? הכל בסדר, רק להתפלל

מתוך השאלה נראה שכבר עברת הרבה דיונים, ובכל

שאל משכנו שואב אבק. תוך כדי הפעולה השואב

הקשית לשאול. אדם שבא לעבוד את ה’ צריך

אנחנו משתדלים מאוד מאוד להבין אותך, ומצטערים בצערך

לגבי התעניות הקלות – אם כאשר יעדר מהעבודה

אפשר שמות מקוריים כמו שרה, רבקה, אסתר, הדסה

המאמר באור תורה שם ארוך ומתפרס על פני

כואב לנו על מצבך שאתה סובל הרבה, ויה”ר

כדאי לדבר על ליבם מידי פעם בשפה רפה

לשם מה מציין הכתוב את גילו של יצחק בעת שנשא אשה, וכי אצל אברהם אביו מצוין בן כמה היה כאשר נשא את שרה? מה גם שאצל רבקה באותו פסוק לא מצוין גיל נישואיה?

שלום וברכה! נכון הוא דבר קשה לעבור פעם

מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…

היצר הרע רגיל להשפיע על האדם בהסברים ובתרוצים שונים, שבכל זאת עליו לעשות מעט השתדלות בענין כבודו ופרסומו. אך למעשה, הרדיפה אחר הכבוד לא רק שאינה מועילה, אלא משיגה את המטרה ההפוכה.

1) להתחרט, להתוודות, ולקבל לעתיד שזה לא יחזור,

חושבני שהצדק עמך. ועשית את ההשתדלות הנכונה למנוע

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.