התפרצות מחלת הצרעת

נו, עוד פרשה משונה עם כל מיני שמות נגעים ואבחונים רפואיים… באמת, בקושי קראתי את האבחונים הרפואיים של הרופא שלי, אז מה יעזור לי אבחנות רפואיות למחלות ש”ברוך השם” כבר לא קיימות היום? מי יודע למה הם לא קיימות, אולי “בזכות” התפתחות המדע… אולי האנושות כבר התבגרה והתגברה על המחלות האלה, מה זה חשוב למה? העיקר שלא שומעים ולא רואים אותם. וחוץ מזה קריאה על “מחלות” לא ממש מסייעת בריאותית לשמחת החיים שלי, בקיצור, תעירו אותי כשהקריאה בתורה תיגמר…

כבר ביארנו (בפרשת ויקרא) שהספר הזה נוגע תמיד בלב ליבה של הנשמה, בשורש העניין ובמרכז המהות שלנו, וכשנוגעים בלב ליבה של בעיה, מה לעשות זה לפעמים כואב.

כאב בכלל, זה של הראש, של הצוואר, של הגב, של הבטן, הוא בסך הכל איתות ובקשה. הוא אומר לנו בעצם, תראה, אם תמשיך לעקם אותי ותמשיך להשתמש בי שלא כראוי, כנראה אצא מכלל שימוש, ואז לא תרגיש אותי יותר. אולי לא עליכם אהפוך לגב משותק, או לכליה שאינה בשימוש, ואת זה בטוח אתה לא רוצה. לכן באתי להזכיר ולהעיר, אז אל תרדם! יש בעיה! כשכואב צריך לזכור, עדיף להרגיש לפני השבירה מאשר לעבור את כאב השבירה, ושעדיף להרגיש גם אם זה כואב, מאשר להפסיק להרגיש…

נגעים…? צרעת….? מחלות שעבר זמנם. אין לנו אולי את הנגעים שהתורה מדברת עליהם, וחבל, כי אנחנו נמצאים בסקלה אחרת של נגעים, ובשפע. נגע השבבניקים שמשתולל, נגע הפריצות, נגע האלימות המזעזעת, נגע הפשיעה לכל גווניה, השחיתות, הגירושין, נגע.. נגע.. נגע… המחלות ההם לא נעלמו, הם פשוט רק החריפו!

על מצבנו הנוכחי מתריע הנביא: “מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, פצע וחבורה ומכה טריה”. הלוואי והיינו זוכים לנגעי התורה במקום הנגעים שלנו, כי בתורה אנחנו מדברים על כאב האיתות המוקדם, זה שלפני השבירה. ואילו היום הנגעים הם שבר על שבר. בנגעי התורה, במקום נגעי אלימות תבוא אזהרה: בן אדם אל תאבד את הראש! – צרעת הראש היא! במקום רדיפה בלתי פוסקת אחרי כל תאוות הגוף – צרעת הגוף היא! במקום לאבד את לב הבית בגירושין! – נגעי בתים, וכן הלאה.

האנושות לצערנו, לא הביאה לנגעים אלו מזור! גם לא התפתחות המדע, להפך הם רק גרמו להם להתפתח יותר מהר. אז זיהתם כבר את הגורמים למחלה ואת החיידק שטורף כל חלקה טובה? זה היצר שלנו.

אולי מישהו שמע, או שמע על מישהו ששמע, על תרופה למחלות האלה? אם הוא לא שמע, הסיבה לזה, כי הוא היה במצב תרדמת בזמן קריאת התורה, כי באמת התורה לא מתעסקת בנגעים, היא מתעסקת ברפואה!!!

ומה היא אומרת, איך מרפאים? איך חובשים? איך מפסיקים את הכאב הנורא?

זו הפרשה שלנו, וזה ארוך להסביר, בטח בעמוד הזה, מה המשמעות של המרשם של התורה עם הארז והאזוב. איפה האישיות שלנו צריכה לדרוש גובה, ואיפה קצת ענווה לא תזיק, זה ארוך ומורכב… אבל לפחות נגיד, איך תהליך הריפוי מתחיל: “והובא אל הכהן”. צריך להפסיק לבוסס במדמנה, בביצת חיינו. צא מהבועה שלך ובא אל הכהן, אל הרב, אל שיעורי התורה, שם בטיפול מסור באור התורה, ובחום לנשמה, הבריאות הנפשית תנצח.

כן יש גם טיפול מונע, אל תשלחו את הילדים לבתי ספר “נגועים”, כי זו מחלה מדבקת, אפילו אם אתה לא כל כך בריא, תרחם על הילדים שלך, הם עוד יכולים לצאת בריאים בנפשם בלי צלקות של אלימות, בלי צלקות של סמים ואיבוד צלם אנוש, שלח אותם אל הכהן – אל הרב, אל החינוך התורני, שם כבר יודעים את תהליך הריפוי, תשלח כי הם היקר לנו מכל… וחוץ מזה תקפוץ גם אתה אל הכהן, רק טוב יצא מזה.