מקבץ שו”ת א’ | אקטואלי ומרתק מענייני דיומא

בעומדנו על מפתן הימים הנוראים, אתר הישיבה מגיש ‘מקבץ שו”ת’ מעניינים שנלקטו ממערכת ‘שאל את הרב’ כאן באתר. שאלות שנשאלו ע”י גולשי האתר בשנים האחרונות וקבלו תשובה ברורה ומהירה ע”י רבני הישיבה.

מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

עמידה בזמן אמירת “אבינו מלכנו”

שאלה. בעשי”ת בזמן שהש”ץ אומר אבינו מלכנו, האם הקהל חייב לעמוד או לא? כמו כן מה הציבור אמור לענות אחרי כל “אבינו מלכנו”, האם יש הבדל בין אחד למשנהו?

תשובה. המנהג לעמוד כיון שזה בין חזרה לוידוי. ומי שקשה לו לעמוד גם בחזרה, אה”נ ישב. ורגילים לענות אמן, על הכל. ואמן מתפרשת יהי רצון, וגם אמת. וכל מקום לפי עניינו.

“אשמנו מכל עם”

שאלה. מה הכוונה של המשפט “אשמנו מכל עם” שאומרים בסליחות? אנחנו נאשמים על ידי כל העמים, או שאנחנו חוטאים ואשמים יותר מכל העמים (שהרי יש לנו הרבה יותר מצוות)?

תשובה. אנחנו סובלים יותר מכל העמים, האם באמת עשינו כ”כ עברות יותר מהם?

הגאון הרב חנן קבלן שליט”א

ביטול עסקא עם חזן לימים הנוראים

שאלה. בתוקף תפקידי כחזן הוזמנתי לקהילה בארץ לשמש כחזן בימים נוראים, ותמורת טִרְחתי סוכם על סך 10.000 ש”ח הם הסתייגו מזה שאני לא נשוי ושאלו תלמיד חכם שאמר שלפחות בכיפור עדיף נשוי, ואני הצעתי שאצרף אברך נשוי {על חשבוני} שיעלה חזן ואני אקרא את הסליחות והפיוטים, וכך סוכם ונתנו לי מקדמה 500 $ ושאלתי אותם אם לבטל את שאר המקומות ואמרו לי ”כמה שיותר מהר”.

לאחר שביטלתי את שאר המקומות הם התחרטו וטענו שהם רוצים רק נשוי ושלא מעניין אותם אם ביטלתי בשאר מקומות, ושאחזיר את הכסף {הצעתי להם ראש השנה לבד וגם לא הסכימו}.

וכאן ברצוני לברר: 1. האם אני חייב להחזיר את המקדמה? 2. במקרה שאיני חייב להחזיר האם שייך לתבוע את ההפרש {7500 ש”ח} ? 3. אם מצאתי במקום אחר ולא נגרם לי הפסד האם המקדמה יכולה בכל אופן לישאר אצלי?

תשובה. אם הדברים הם כפי שכתוב כאן:

א) אינך צריך להחזיר המקדמה, וצריכים לשלם לך כמו שהבטיחו לך.

ב) המקדמה שקבלת היא ע”ח ה10000 ש”ח ואח”כ ישלימו לך.

ג) השאלה אינה מובנת, שהרי אם מצאת מקום אחר, אז עליך להחזיר מיד את המקדמה, אחרת זה גזל בידך.

קנה עלייה לתורה ועלה אדם אחר

שאלה. אדם קנה עליה לתורה (מפטיר) בראש השנה ובטעות מישהו אחר עלה במקומו האם צריך לשלם? לאחר דין ודברים הגבאים הציעו לו לעלות לעליה אחרת במנחה וכדו’ האם חייב לשלם מה שהתחייב כשאינו רוצה או לא יכול לעלות בזמן אחר כגון אורח וכדומה?

תשובה. אם זה האדם שקנה ולא עלה למפטיר מוכן לעלות עליה אחרת אז יש לו לשלם עבור מה שקנה המפטיר כמובן בהתחשב במחיר שקנה, שישלם פחות מזה כי בדעתו היה מפטיר במחיר שקנה אבל עכשיו שנותנים לו עליה שלא לפי רצונו אולי היה קונה אותה אבל לא במחיר של המפטיר, אך אם לא מעוניין לעלות לעליה שהציעו לו במקום המפטיר אינו חייב לשלם כלום. כל המצוות שנמכרות בבית הכנסת הם כעין מקח וממכר לכל דבר וענין אך יש בהם מדין נדרים ונדבות שחייב אדם לקיים אך אם נדר אדם על תנאי או נדב על תנאי אז אם לא נתקיים התנאי אינו חייב לקיים הנדר או הנדבה כ”ז בשו”ע יו”ד סי’ ר”י וצריך גמירות דעת שלבו ופיו שווים ברגע שנודב איזה דבר לצדקה או נדבה אך בנד”ד מכיון שלא היה נודב אילו לא היו נותנים לו את העליה הנמכרת אז אין כאן מקח וממכר וממילא אין כאן גם נדר. ועי’ בחו”מ סי’ רי”ב וביו”ד סי’ רנ”ח ס”ח בהגה.

הגאון הרב אליהו בנימין מאדאר שליט”א

אופן ושיעור זמן התרועה בשופר

שאלה. א. כתב מרן הבית יוסף (סימן תק”צ אות ה’) בשם הכל בו וזה לשונו: כתב הכל בו (סי’ סד כח:) בשם הרי”ג הוי יודע שאין פירוש שברים שישבור הקול ויפסוק אלא שבר כאדם הגונח משבר ומכאב לב והן יבבות ארוכות וטועין התוקעין המפסיקין לגמרי. עד כאן לשונו. ומה שכתב והן יבבות ארוכות כבר נתבאר שיעורן, ומה שכתב וטועין המפסיקין לגמרי פשוט הוא. עכ”ל. וכתב מור”ם בדרכי משה שכן כתב הרא”ש שצריך לעשות הג’ שברים בנשימה אחת.

אמנם לעניות דעתי נראה שכוונת הב”י היא שהשברים צריכים להיות כקול אחד ארוך שמשתנה ג’ פעמים כמו שנוהגים כמה קהילות. וראיה לדבר שאם כיוון מרן לדברי מור”ם אז היה לו להביא דברי הכל בו באות ד’ כסיוע לדברי ר”ת גבי השברים.

ב. פסק הגאון הרב מצליח זצוק”ל הי”ד ששעור תרועה הוא ג’ שניות אבל במציאות כשאנו מריעים במשך הזמן הזה, עושים יותר מתשע טרומיטין. האם אפשר לעשות רק ט’ קול בעלמא שהוא קרוב לב’ שניות?

תשובה. 1. לפום ריהטא דבריך נכונים בהבנת דברי הכלבו ומרן הבית יוסף, ודברי מור”ם צריכים ישוב, ויש לחפש באחרונים אם העירו בזה, ולא נפנתי כעת. ועמו הסליחה.

2. כבר העירו רבים בענין שיעור הטרומיטין. אבל אני בעניותי נראה לי שאין דבריהם מוכרחים, דלשיטתם לרש”י ז”ל שתקיעה היא שלשה טרומיטין, היא חצי שניה או פחות, ושבר פחות מזה. והוא רחוק, ולא נשמע מעולם מי שינהג כן. ולמעשה אנחנו נוהגים להאריך בתקיעה הרבה, והשבר פחות משניה, ואין לדקדק יותר מדאי. ואין כאן מקומו להאריך.

שמע סוף תקיעת שופר ללא תחילתה

שאלה. הגמרא בראש השנה (דף כח.) מביאה את דברי רבה שיש חילוק בין שמע מקצת תקיעה מחויבת ומקצתה לא שמע (תקיעה בבור) – שיצא, לעומת שמע תקיעה שמקצתה בחיוב מקצתה בפטור (תקיעה לפני ואחרי עלות השחר) – שלא יצא. הגמרא ניסתה להעמיד את דברי רבה לפי האפשרות של “שמע סוף תקיעה בלא תחילת תקיעה – יצא”, והוקשה לה מהמשנה, ולכן תירצה שרבה דיבר בתוקע ועולה לנפשיה (ואה”נ ששמע סוף תקיעה.. – לא יצא).

נחלקו הראשונים מה לפסוק בדין של “שמע סוף תקיעה..”: רוב הראשונים פוסקים שלא יצא. אך רבינו ירוחם (הובא בבית יוסף סימן תקפז, ג) כותב שיש אומרים שיצא. למאן דאמר שיצא – צריך להסביר שהסוגיה תירצה ‘בתוקע ועולה לנפשיה’ בדרך דחיה בעלמא; וא”כ כפי הנראה נשאר חילוקו של רבה בין תקיעת עלוה”ש (שמקצתה בפטור, ולא יצא) לבין תקיעה בבור (שכולה בחיוב ויצא). א”כ גם למ”ד “שמע סוף תקיעה.. יצא” – שמע מקצת תקיעה קודם עלוה”ש ומקצתה לאחר עלוה”ש – לא יצא, שמקצתה בפטור. אך גם רבינו ירוחם כתב שלמ”ד יצא – יצא גם במקצתו בפטור, וגם לפי דברי הרמ”א (תקפח, א) למ”ד יצא – יוצא במקצתה לפני עלוה”ש ומקצתה אחרי. א”כ למה רבינו ירוחם לכאורה מתעלם מחילוקו של רבה בגמרא?

תשובה.  לא הבנתי הקושיא, דלפום ריהטא נראה ברור דסבירא להו ליש אומרים שהביא רבינו ירוחם [וכן כתב הטור בסימן תקפ”ז] שלא אמרו בגמרא דשמע מקצת תקיעה בפטור לא יצא, אלא רק כשלא היה בה שיעור תקיעה, אבל כשהיה בה שיעור, לא איכפת לן מחציה השני, ויוצא ידי חובה בחצי זה ששמע בחיוב. וכן מבואר בשלחן ערוך ובאחרונים. וברור.

הגאון הרב מצליח חי מאזוז שליט”א

עמידה בתקיעות שבסליחות

שאלה. האם בקדיש שבסוף הסליחות (קדיש “תענו ותעתרו”) צריך לעמוד כשמגיע לתקיעה בשופר, ובזמן אמירת “תענו ותעתרו”?

תשובה. אין צריך לעמוד בתקיעות שבסליחות. שהרי אף בתקיעות במיושב שבראש השנה יש הנוהגים לעמוד ויש הנוהגים לשבת. ואף בתקיעות במעומד שעומדים בהם הוא מטעם דילפינן גזירה שוה “לכם לכם” מעומד. אבל בתקיעות שבסליחות שאינם אלא מנהג כדי לעורר ישראל בחדש אלול אין חובה לעמוד בהם.

ולענין “תענו ותעתרו” – לדידן (הספרדים) אין צריך לעמוד בקדיש כלל אלא אם תפסו מעומד צריך לישאר עומד עד דאמירן בעלמא. וגם למנהג האשכנזים שעומדים בקדיש הוא עד דאמירן בעלמא (ויש אומרים שאף האשכנזים אין צריכים לעמוד אלא עד יתברך) ודין “תענו ותעתרו” כדין תתקבל (עיין סימן נ”ו ברמ”א, ובכף החיים שם אות כ”ג ובמשנה ברורהשם סעיף קטן ז’).

ללמוד את הפיוטים

שאלה. התפללתי בראש השנה בבית הכנסת מסויים, ושם כל הפיוטים וכל התפילות לפני התקיעה, כולל למנצח, נאמרו בקלות כקריאת איגרת, דבר שנראה לי זר ליום קדוש זה. כיצד אפשר להתפלל טוב יותר בבית הכנסת הזה?

תשובה. אולי תלמד את הפיוטים עם פירוש, ואחר כך תקבע שיעור למתפללים, ולאחר שיבינו בודאי שיתלהבו ולא יפסידו שום פיוט.

עשיית תשובה שלמה כראוי

שאלה. כיצד אוכל בנקל, לעשות תשובה שלימה כראוי? – ובפרט, לזכות להגיע לתיקון גמור של נפש, רוח ונשמה שלי?

תשובה. להשתדל כמה שיותר לעשות בכל עת וזמן רצון ה’ יתברך. זה מה שהוא דורש מאיתנו בתורתו הקדושה, וזה המביא אותנו לשלימות כמו שאנו אומרים “אשר קדשנו במצוותיו” בל נשכח “שאין אתנו נביא, ולא אתנו יודע על מה”.

הגאון הרב מיכאל סגרון שליט”א

שימוש כשליח ציבור ובעל תוקע

שאלה. הוזמנתי לשמש בתל אביב כשליח צבור ובעל תוקע לראש השנה, ואחר כך ראיתי בספר יפה ללב שכתב שיש לחוש בזה לעין הרע, ומנגד ראיתי בספר מאור ישראל דרשות (עמוד יד) שהביא מעשה בהרב שלמה לניאדו שהיה שליח צבור ובעל תוקע, ומשמע דלא חש לעין הרע.

תשובה. כבר הבאת ספרים לכאן ולכאן. ונראה שבמקום שמתפעלים מחזן שתוקע, יש לחוש לעין הרע, אבל במקום שהציבור רגילים בזה או שאינם מתפעלים, כגון קהל חוזר בתשובה וכיו”ב. בזה יקיים – מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה.

הגאון הרב רזיאל כהן שליט”א

שלש פסיעות לאחר קדיש תתקבל שלאחר הסליחות

שאלה. האם פוסעים שלש פסיעות בקדיש תתקבל שאחר הסליחות לאלה שלא פוסעים אלא אחרי קדיש תתקבל שאחר חזרה ? (במחזור של ראש השנה כתוב שקדיש של סליחות כמו של אחר חזרה לגבי עושה ‘ה’שלום אבל לא כתוב לפסוע האם יש טעם לזה?)

תשובה. לא צריך

אמירת נוסח “אראלי מעלה” בסליחות

שאלה. רציתי לשאול איך לנהוג כאשר אומר סליחות ביחיד בקטעים שיש שיתוף עם הציבור? כמו אראלי מעלה אומרים (חזן) ה’ אדוננו (קהל) במצב כזה למשל? הוא יגיד רק את מה שחזן אומר? או בענינן? (למאן דאמר שאפשר להגיד תקטעים בארמית ביחיד..) או באבינו אב הרחמן (חזן) הושיענו למען שמך (קהל) ובעשה למען שמך (חזן) וחוסה על ישראל עמך (קהל) שאלתי העיקרית היא האם יש לדלג את הקטעים האלה ביחיד? לומר גם חזן וגם קהל? או לומר רק חזן?

תשובה. אפשר לומר גם מה שאומר החזן וגם מה שעונים הקהל

צליל השברים בתקיעת שופר

שאלה. לגבי תקיעות שופר בעניין שברים מי שעושה שברים באורך כראוי כל שבר עם הפסק ביניהם של חצי שנייה לערך והצליל שלהם ישר דהיינו כך טווו…טווו…טווו… ולא טו-הו, טו-הו, טו-הו יוצא ידי חובה בזה ואם אפשר מקורות לתשובה

תשובה. לגבי הצליל של השברים שהוא פשוט וישר, אין בעיה, ויש שאדרבא מדקדקים לעשותו דוקא כך. – לגבי ההפסק בין שבר לשבר – כחצי שניה – בזה יש קצת בעיה, כי מבואר בש”ע (סי’ תק”צ ס”ד) שצריך להזהר שלא להפסיק בין שבר לשבר יותר מכדי נשימה. וע”ש במשנ”ב (סקי”ח). ולכן יש להתאמן להזדרז קצת יותר, אם כי בדיעבד איני בטוח שיש בשיעור חצי שניה “כדי נשימה”.