נוסחאות

שלום לכבוד הרב! המילה אשביעך בסוף המזמור מופיעה בחלק מהספרים עם דגש בכף הסופית, ובספרים אחרים ללא דגש. בתהילים ״איש מצליח״ מופיע עם דגש. בתנך ״חורב״ בהגהת הרב ברויאר - ללא דגש. בסידור רינת ישראל הישן כתב עם דגש, והחדש ללא דגש, כנראה בעקבות הרב ברויאר. אשמח לדעת לא רק מה התשובה אלא גם מה גרם לכך שהספרים חלוקים ביניהם.תודה רבה! איתי

מדוע בבתי כנסת לא מקפידים לומר את במה מדליקין ,כמו שצריך להגות אותו? במילה הראשונה במה,בשווא ובפעם השניה בקמץ. לא ראיתי ,שהרבנים מתקנים את הקריאה על זה

שלום הרב! רציתי לשאול האם כשכתוב בגמרא "אמר מר" קוראים את המילה "מר" בפתח או בחולם. תודה רבה

איך קוראים את ובחסדך הגדול באמת נשעננו בתפילה , האם קוראים עם שתי הנונין או כאילו יש רק נון אחת

שלום וברכה ותודה מראש. מדוע בפסוק בשירת הים "מי כמוכה בא-לים ה' מי כמוכה נאדר בקודש.." הכף בכמוכה הראשון רפויה ואילו בשני דגושה (כדין בגד כפת בראש מילה)?

לכבוד מרן ראש הישיבה ה' יאריך ימים על ממלכתואם יוכל מרן לעיין בסברתי, לראות אם כשרה בעיניו הטהורותהנה בסידורי הספרדים בפרק במה מדליקין הנוסח הוא "המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני גוים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, ומפני החולה שיישן, פטור.". ואילו הנוסח במשניות הנדפסות ובבבלי ובירושלמי בסיפא הוא: "ואם בשביל החולה שיישן, פטור". ולא כתוב מפני (וכן הוא בסידורי האשכנזים והתמניים).ואחר העיון נראה לי לכאורה שנוסח "בשביל" הוא המדויק. שכן גוים ליסטים ורוח רעה הם דברים שמחמתם האדם מכבה את הנר ולכן כתוב לשון "מפני", כלומר האדם מכבה את הנר מפניהם. אך לגבי החולה שישן, מי שמכבה את הנר לא עושה זאת מפניו אל לצרכו, ולכן כתוב בשביל החולה, ולא מפני החולה. וכמו שבדיבור יהיה יותר מדויק לומר "כיביתי את הנר בשביל החולה שיישן" ולא מדויק לומר "כיביתי את הנר מפני החולה שיישן". ומצאתי לזה הוכחה בירושלמי, שר' יוחנן לגבי סכנת דרכים משתמש בלשון "מפני" ולגבי כבוד אמו הוא משתמש בלשון "בשביל"ירושלמי נזיר פרק ז הלכה א': "מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה אתא ושאל לר' יוחנן מהו לצאת אמר ליה מפני סכנת דרכים צא ואם בשביל כבוד אמך איני יודע"בברכה ותודה. שמואל ב"ר יהודה אריאל פרץ